בשל התפשטות החצבת הודיע היום (שני) משרד הבריאות כי תינוקות בגילי 11-6 חודשים יוכלו להתחסן נגד מחלת החצבת ללא תור בטיפות החלב, זאת בכפוף לקשר משפחתי או חברתי לאנשים שגרים ביישובים בהם קיימת התפרצות פעילה של חצבת, או במקרה שבו מתוכנן ביקור באזורים הנגועים.
איפה יש התפרצות חצבת ומה לעשות?
מתן מנה מוקדמת של חיסון נגד חצבת (MMR) מקנה הגנה של 70-85% מפני חצבת ועל כן, ממליץ המשרד להורים לתינוקות בגילים אלו להתחסן נגד המחלה. יצוין כי קבלת מנה זו לא תיספר כחלק משתי מנות החיסון שנדרש לקבל במסגרת תוכנית החיסון השגרתית של משרד הבריאות הכוללת שתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א'.
מה היא מחלת החצבת ומה הסיכונים?
החצבת היא מחלה נגיפית חריפה המתפשטת באוויר דרך שיעול או עיטוש, ומדביקה למעלה מ־90 אחוזים מהאנשים הלא מחוסנים שנחשפים לחולה. תסמיני המחלה מופיעים לרוב כשבועיים לאחר ההדבקה, וכוללים חום גבוה, נזלת, שיעול יבש, עיניים אדומות ופריחה אופיינית שמתחילה בפנים ומתפשטת לשאר הגוף.
למרות שבמרבית המקרים החולים מחלימים בתוך ימים ספורים, החצבת עלולה לגרום לסיבוכים חמורים בעיקר בקרב תינוקות, נשים הרות ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. בין הסיבוכים האפשריים: דלקת ריאות, דלקת מוח (אנצפליטיס), ולעיתים נדירות תסמונת ניוונית מוחית (SSPE) שמופיעה שנים לאחר ההחלמה.
על פי תוכנית החיסונים בישראל, כל ילד צריך לקבל שתי מנות חיסון נגד חצבת: הראשונה בגיל 12 חודשים, והשנייה בכיתה א'. ילדים שטרם הגיעו לגיל שנה אינם מחוסנים, אך במצבים מסוימים כמו חשיפה לחולה או נסיעה לחו"ל ניתן לשקול מתן חיסון מוקדם בגיל חצי שנה עד שנה, שלא נחשב כחיסון שגרתי ויש לחזור עליו בגיל המתאים.
משרד הבריאות מזכיר שהורים יכולים לבדוק את סטטוס החיסונים של ילדיהם באמצעות פנקס החיסונים הדיגיטלי באתר האישי הממשלתי. ילדים מתחת לגיל 6 יחוסנו בטיפות חלב, ואילו ילדים מעל גיל 7 ומבוגרים דרך קופות החולים. מי שלא חוסן כלל או שקיבל רק מנת חיסון אחת, מתבקש להשלים את הסדרה – בתנאי שחלפו לפחות ארבעה שבועות מהמינון הקודם. מבוגרים שנולדו לפני 1957 נחשבים כמחוסנים שכן סביר שנחשפו למחלה בילדותם.
מה אם נחשפתם לחולה חצבת?
במקרים של חשיפה לחולה חצבת, משרד הבריאות מפריד בין אוכלוסיות על פי גיל ומצב חיסוני. מי שאינם מחוסנים כולל תינוקות, נשים הרות ומדוכאי חיסון, יקבלו טיפול מונע בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי: חיסון פעיל תוך 72 שעות או חיסון סביל (אימונוגלובולין) עד שישה ימים מהחשיפה. ילדים שקיבלו חיסון סביל ימתינו לפחות חצי שנה לפני קבלת חיסון שגרתי.
לצוותים רפואיים הונחו נהלים נוקשים בהתמודדות עם חולים חשודים: חולה עם תסמינים יועבר מיד לבידוד אוויר, הצוות יעטה מסכות N95 והחולה יועבר למקום סגור עם אוורור מתאים. כל חולה מאובחן יישלח לבידוד בביתו ולא ישוב למסגרת לימודים או עבודה עד לקבלת אישור רפואי.
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקת PCR מדגימת שתן או משטח גרון. הבדיקה מאפשרת לזהות את הנגיף גם לפני הופעת הפריחה. במקרה של תוצאה חיובית, תיפתח חקירה אפידמיולוגית לאיתור מגעים ומניעת הדבקה נוספת.
התרעות פיקוד העורף