מה באמת מסתתר על פני הפחית? חוקרי מזון גילו שהדרך הארוכה שעוברת האריזה מהמפעל ועד לשולחן שלנו מאפשרת למזהמים להצטבר על מתכת שנראית לכאורה נקייה. בין אם מדובר בחיידקים מסוכנים, עובשים או שאריות לכלוך, עצם פתיחת הפחית והנגיעה הישירה בשפתיים עלולים לחשוף את הצרכן לסיכונים מיקרוביאליים לא צפויים.
פחיות עוברות מסלול ארוך מהמפעל ועד למדף הסופרמרקט. הן נחשפות למשטחים תעשייתיים, אחסון במחסנים ולעיתים גם להובלה בתנאי חום ולחות. מחקר שפורסם ב־Journal of Food Protection בדק עשרות פחיות משקאות שנמכרו ברשתות שיווק בארצות הברית. החוקרים מצאו שעל פני רבות מהן היו חיידקי סלמונלה ואי קולי. חיידקים אלו מגיעים לרוב מהסביבה החקלאית או מבעלי חיים, ויכולים לגרום להרעלות מזון קשות.
חיידק נוסף שנמצא על פני פחיות הוא ליסטריה מונוציטוגנס. מחקרים מגרמניה שפורסמו ב־International Journal of Food Microbiology מצאו שהחיידק שרד על פני מתכת במשך ימים ארוכים, גם בטמפרטורת קירור. ליסטריה נחשב למסוכן במיוחד לנשים בהיריון ולתינוקות, משום שהוא עלול לגרום לזיהומים חמורים ואף להפלה.
מעבר לחיידקים, פני הפחית עלולים לשאת גם עובשים ושמרים. מחקר מאוניברסיטה באיטליה שפורסם בכתב העת Food Control הראה שעובשים מסוימים, בהם אספרגילוס, נמצאו על פני אריזות מתכת שנשמרו בתנאי לחות. עובשים אלו משחררים רעלנים טבעיים (מיקוטוקסינים) העלולים לפגוע בכבד ובמערכת החיסון.
בנוסף, המגע החוזר של הפחיות עם משטחים תעשייתיים עלול להותיר שאריות מתכת או לכלוך. במחקר שפורסם ב־Journal of Agricultural and Food Chemistry נבדקו פחיות שנשמרו במחסנים, ונמצאו עקבות של אבק מתכתי וזיהומים סביבתיים אחרים. אמנם הכמויות היו קטנות, אך חדירה של חלקיקים אלו למשקה עלולה להיות מסוכנת לאורך זמן.
השאלה הגדולה היא עד כמה הסכנה אמיתית לצרכן. מחקרים מצביעים על כך שהסיכון עולה בעיקר כאשר המשקה נצרך ישירות מהפחית. ברגע שהשפה באה במגע עם הפחית הלא שטופה, הסיכוי להעברת חיידקים אל הגוף גדל. לעומת זאת, מזיגה לכוס לאחר שטיפה מפחיתה משמעותית את הסיכון.
בישראל, משרד הבריאות ממליץ לשטוף היטב פחיות שתייה תחת מים זורמים לפני הפתיחה, במיוחד כאשר הן נשמרו בתנאים חמים או לחים. ההמלצה כוללת גם ייבוש במגבת נקייה כדי למנוע מעבר מזהמים לנוזל בזמן הפתיחה.
התרעות פיקוד העורף