ההחלטה נובעת משנים של מחקרים ואזהרות שהצביעו על מחסור חמור ביוד בישראל. לפי נתוני איגוד רופאי בריאות הציבור, רק כחמישה אחוזים מהציבור משתמשים כיום במלח מועשר ביוד, על אף המלצות שהחלו כבר בשנות התשעים. הנתונים האחרונים מלמדים כי 85 אחוזים מהנשים בהריון ו־62 אחוזים מהילדים בישראל צורכים פחות מדי יוד, מצב המעלה את הסיכון לפגיעה בבלוטת התריס, לבעיות זיכרון, לדיכאון ולירידה של עד עשרה אחוזים במנת המשכל.
המינרל יוד הוא מרכיב חיוני בהפקת הורמוני בלוטת התריס טירוקסין וטרי־יודו־טירונין, האחראים על ויסות חילוף החומרים, שמירה על טמפרטורת הגוף ותפקודי מוח ולב. מחסור חמור בתקופות קריטיות, כגון ההריון ושנות החיים הראשונות, עלול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך ולהפרעות התפתחותיות בילדים.
הבעיה בישראל החריפה בשנים האחרונות בשל המעבר הנרחב לשימוש במים מותפלים, שמאבדים את תכולת היוד הטבעית שבהם. גם מגמות תזונה עכשוויות, הפחתת צריכת דגים ומוצרי ים והעדפת מזונות מעובדים, תרמו למחסור. למרות שהקהילה המדעית בארץ ובעולם מצביעה בעקביות על הצורך בהעשרת מלח ביוד, התקנות נדחו פעם אחר פעם בגלל שיקולים פוליטיים ובירוקרטיים.
נוסף לפגיעה הבריאותית, מדובר גם בהפסד כלכלי ניכר. לפי חישובי איגוד רופאי בריאות הציבור, המחסור ביוד גורם להפסד של כמיליארד שקלים בשנה כתוצאה מירידה בהישגים לימודיים ובפריון עבודה. מנגד, יחס העלות־תועלת של העשרת מלח ביוד מוערך בכ־1 ל־16, מה שהופך את המהלך לאחד הצעדים הכלכליים היעילים ביותר בבריאות הציבור, לצד חיסונים.
במשרד הבריאות מסבירים כי בשלב זה מתקיים שיח עם התעשייה הרלוונטית בישראל, שכבר הביעה נכונות לשתף פעולה עם המהלך. התקנות יגובשו מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור משנת 2015, ותאפשרנה פיקוח על ייצור, שיווק והפצת מלח מועשר ביוד באופן אחיד ומחייב.
המהלך מציב את ישראל על מפת המדינות הפועלות בהתאם לקונצנזוס בינלאומי. כיום יותר מ־120 מדינות בעולם כבר מחייבות העשרת מלח ביוד, ובהן גם מדינות מתפתחות. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ־88 אחוזים מאוכלוסיית העולם מכוסים בתכניות יודיזציה, אך עד כה ישראל נותרה מאחור.
"העיכוב הבלתי נסבל בחובת יידוד המלח גרם לנזק חמור לבריאות" מגיב פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "אנחו מקווים שמשרד הבריאות לא יתמהמה וישלים את המהלך בהקדם האפשרי - ועוד בשנת 2025, לפני שחלפו 30 שנה מההמלצה משנת 1996. יידוד המלח חיוני להתפתחותם של ילדי ישראל, לתפקוד המוחי ולפעילות בלוטת התריס. חיוני לפקח על המחירים כך שהמחיר של המצרך החיוני יהיה שווה לכל נפש ולא יווצרו פערי בריאות. במקביל, משרד הבריאות חייב לקדם העשרת מזונות נוספים ברכיבים חיוניים על מנת להגן כראוי על בריאות הציבור".
התרעות פיקוד העורף