הפרי הירוק שנחשב ל"חמאה של הטבק" נחשב זה שנים ל"סופרפוד" אהוב, בזכות טעמו העשיר ושפע הוויטמינים והשומנים הבריאים שבו. הוא משתלב בסלטים, ממרחים ואפילו בקינוחים, ומקובל גם בתפריטים דיאטטיים וברפואה הטבעית. אבל לצד התדמית הבריאה והמוערכת, מסתתרים בו גם היבטים מפתיעים ואף סיכונים שכדאי להכיר.
בדיקות מקיפות שבוצעו במעבדות של ה־Food and Drug Administration בארצות הברית מצאו שעל פני קליפות אבוקדו רבות מצויים חיידקי סלמונלה וליסטריה. ממצאים אלו פורסמו ב־ Journal of Food Protection והראו שכ־15 אחוזים מהדגימות הכילו סלמונלה, וכ־18 אחוזים הכילו ליסטריה. המשמעות היא שחיתוך אבוקדו לא שטוף עלול להוביל להעברת חיידקים מהקליפה אל החלק הפנימי הנאכל.
סלמונלה, חיידק נפוץ במערכת העיכול של בעלי חיים ובסביבה החקלאית, עלול לגרום למחלה חריפה המתבטאת בחום, שלשולים והקאות. במקרים חמורים הוא עלול לגרום להתייבשות ואף לאשפוז. ליסטריה מונוציטוגנס, חיידק נוסף שנמצא על הקליפה, נחשב למסוכן במיוחד לנשים בהיריון ולתינוקות, כיוון שהוא עלול לגרום לזיהום חמור ואף להפלה.
שאלת השטיפה לא נוגעת רק לאבוקדו. מחקרים שנעשו באוניברסיטאות בארצות הברית על פירות עם קליפה אכילה ולא אכילה, כמו מלון, מנגו ואבטיח, הדגימו תופעה דומה. החיידקים אינם חודרים מעצמם לציפה, אך פעולת החיתוך מעבירה אותם פנימה. ההבדל העיקרי הוא שבאבוקדו הקליפה מחוספסת מאוד, ולכן נוטה ללכוד יותר לכלוך ומזהמים.
בישראל, משרד הבריאות ממליץ לשטוף היטב את האבוקדו במים זורמים לפני החיתוך, גם אם מתכוונים לקלף אותו. ההמלצה כוללת גם שימוש בסבון כלים עדין או מברשת רכה לניקוי הקליפה, בעיקר כאשר האבוקדו נראה מלוכלך. לאחר מכן יש לייבש את הפרי במגבת נקייה לפני החיתוך.
חיידקים כמו סלמונלה וליסטריה לא נהרסים בחיתוך ואינם נראים לעין, ולכן הסכנה אינה ניתנת לזיהוי מיידי. התוצאה עלולה להיות מחלה חיידקית שמתפרצת שעות עד ימים לאחר האכילה. מדובר בסיכון אמיתי במיוחד עבור ילדים, קשישים ואוכלוסיות בסיכון רפואי.
אבוקדו אכן נחשב למזון על מבחינה תזונתית, אבל רק כאשר הוא נצרך בבטחה. הקפדה על שטיפה יסודית של הקליפה לפני החיתוך אינה פוגעת בטעם או באיכות, והיא עשויה למנוע זיהום מסוכן. בפעם הבאה שאתם פורסים אבוקדו לכריך או לסלט, כמה שניות מתחת לברז יכולות לעשות הבדל משמעותי לבריאות.
התרעות פיקוד העורף