טקס הענקת פרס נובל לרפואה לשנת 2025 - שידור חי

הזוכים השנה בפרס נובל לרפואה יוכרזו בטקס. לזוכים יוענק פרס בשווי 10 מיליון קרונות שהם כ-900 אלף דולרים בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר הקרוב

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
פרס נובל. 900 אלף דולרים (
פרס נובל. 900 אלף דולרים ( | צילום: צילום: מכון קרולינסקה
2
גלריה

פרסי נובל מוענקים מדי שנה מאז שנת 1901 על ידי מכון קרולינסקה השבדי. ההכרזה על פרס נובל ברפואה היא הראשונה בסדרת ההכרזות על פרסי נובל הצפוייה בימים הקרובים. הזוכים יקבלו פרס בשווי 10 מיליון קרונות שהם כ-900 אלף דולרים, שיוענקו להם בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר הקרוב.

הזכיות הקודמות

בשנה שעברה זכו בפרס הנובל פרופ' ויקטור אמברוס ופרופ' גארי רובקון על תגליתם בתחום הבקרה הגנטית בתאי הגוף. ניתן להשוות את המידע המאוחסן בתוך הכרומוזומים שלנו למדריך הוראות לכל התאים בגופנו. כל תא מכיל את אותם כרומוזומים, כך שכל תא מכיל בדיוק את אותה קבוצת גנים ובדיוק את אותה קבוצת הוראות. עם זאת, לסוגי תאים שונים, כגון תאי שריר ותאי עצב, יש מאפיינים ספציפיים בזכות קבוצות גנים שונה בכל סוג תא. על אותה התמיינות אחראית בין היתר מולקולת RNA  שמסייעת לתרגום המידע הכתוב ב-DNA לכדי בניית החלבונים בתא.

פרופ' ויקטור אמברוס ופרופ' גארי רובקון חקרו במשך שנים את אותה בקרה גנטית בתאי הגוף, ומצאו מחלקה חדשה של מולוקולות RNA זעירות הממלאות תפקיד מכריע בייצור חלבוני התאים, בוויסות הגנים, ובאופן שבו אורגניזמים מתפתחים ומתפקדים, וכך גם תאי הגוף השונים שלהם. הקהילה המדעית לא התפעלה מממצאיהם של השניים שביצעו את רוב עבודת החקר על תולעים. אלא שעם הזמן התברר שמנגנון הבקרה שמצאו אינו ייחודי רק לתולעים, אלא קיים בתאי גופם של בעלי חיים רבים, וכמעט שלא השתנה לאורך מיליוני שנות אבולוציה. תגליתם של השניים אודות וויסות הגנים עשויים להוביל בעתיד לאבחון מוקדם של מחלות חשוכות מרפא, ולהוביל לפיתוח טיפולים גנטיים חדשים.

בשנה שלפני פרס נובל הוענק לחוקרים פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו ווייסמן על תגליתם על רכיבים בחומר התורשתי מודיפיקציות שהוביל לפיתוח חיסוני mRNA לקורונה.

שנה קודם לכן הוענק הפרס לחוקר השוודי ד"ר סווטה פאבו על כך שהצליח ליצור רצף של דנ"א מעצמות בעלי חיים שנכחדו לפני 30 אלף שנים והשווה אותו לזה של האדם. זו הייתה פריצת דרך כיוון שהוא העריך שבהיסטוריה היה ערבוב של המינים, אף שגרו במשך מאות אלפי שנים בקצוות שונים של כדור הארץ. ערבוב המינים לאחר הגירות בכדור הארץ, איפשר להאריך את הישרדותם בתנאים קשים.

מכון קרולינסקה בשבדיה. מעניק את פרסי הנובל
מכון קרולינסקה בשבדיה. מעניק את פרסי הנובל | צילום: רויטרס

פרס נובל לרפואה הוענק שנה קודם לכן לד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקני, והנוירוביולוג ד"ר ארדם פטפוטיאן, על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע. הקולטנים הללו נותרו כל השנים בלתי ידועים, עד לתגליתם של הזוכים. כך למשל, כאשר אנו אוכלים חריף, אנו מתחילים להזיע, והמוח חושב שקיים שינוי בטמפרטורת הגוף. ידוע היה שהחומר קפסאיצין מעורב בתחושת הטעם החריף ותגובת הגוף אליו.

בשנת 2020 הוענק פרס נובל לרפואה להארווי ג'י אלטר, מייקל האפטון וצ'רלס רייס על תגלית נגיף הפטיטיס C. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמעל 70 מיליון מקרי הפטיטיס סי ישנם בעולם ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים. המחלה גורמת ל-400 אלף מקרי תמותה בשנה בעולם והוא גורם מרכזי לצורך בהשתלה.

בשנת 2019 זכו בפרס ויליאם קיילין מאוניברסיטת הרווארד, סר פיטר רטקליף מאוניברסיטת אוקספורד וגרג סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, על תגליתם בתהליכי החישה של רמות חמצן בקרב התאים הנחוצים לקיום החיים. עבודתם שחקרה את אופן ההסתגלות של תאים לרמות החמצן רלוונטית למצבים כמו היריון, מחלת גבהים, סרטן וריפוי פצעים.

בשנת 2018 הוענק פרס נובל לג'יימס פ. אליסון וטסוקו הונג'ו על פיתוח טיפולי סרטן חדשניים המאפשרים למערכת החיסון להשמיד גידולים סרטניים. מחקריהם הובילו לפיתוח תרופות לסרטני עור, ריאות וכליות.

תגיות:
פרס נובל
/
פרס נובל לרפואה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף