אנחנו חשופים מדי יום למיליוני חיידקים, נגיפים וגופים זרים, ומערכת החיסון שלנו נבנית כך שתגן מפניהם. כדי לזהות מגוון רחב של איומים, תאי T במערכת החיסון מצוידים בקולטנים הנבדלים זה מזה בצורתם ובמבנם. כך יכולים להיווצר מיליוני קולטנים שונים, שכל אחד מהם מזהה גורם מזהם אחר. תאי ה־T הם החיילים הקריטיים ביותר במאבק בזיהומים, ובלעדיהם לא ניתן לשרוד. אלא שבין כל השונות הזו, ישנם גם קולטנים שעלולים לזהות חלבונים השייכים לגופנו עצמו – מצב הנקרא self reactivity – ולהוביל למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרונית.
כיצד הגוף מונע זאת? תאי T נוצרים במח העצם ונודדים אל התימוס, שם הם עוברים מעין "מבחן סבילות" – תהליך שבו תאים מזיקים המזהים את הגוף עצמו מושמדים. תהליך זה נקרא "סבילות מרכזית". במשך שנים סברו החוקרים שזהו המנגנון היחיד המגן מפני תקיפה עצמית. אולם עם הזמן התברר כי חלק מתאי ה־T מצליחים לחמוק מהתימוס ולהפוך למסוכנים. התגלית החדשה של החוקרים עוסקת בדיוק באותם תאים – וכיצד הגוף מצליח בכל זאת לרסן אותם.
הסיפור המדעי החל עם סקרנותו של החוקר היפני שמעון סקגוצ’י, שביצע ניסויים בעכברים חולים במחלות אוטואימוניות. הוא הבחין שכאשר הוזרקו לעכברים אלה תאי T מעכברים בריאים, המחלה נעלמה. סקגוצ’י שיער כי קיימים תאי T מיוחדים המגנים מפני תאי T אחרים המצויים בפעילות יתר. שנים לאחר מכן גילה שתאי T המכילים רכיב בשם CD25 מסוגלים למנוע את התפרצות המחלה. במקביל, החוקרים ברונקואו ורמסטייל זיהו מוטציות בגן FOXP3 בבני אדם, שגרמו להפרעות קשות במערכת החיסון. ניתוח דגימות מילדים חולים אישר כי המוטציה הזו קשורה ישירות למחלות אוטואימוניות. עבודתם של שלושת החוקרים סללה את הדרך להבנה עמוקה של תאי T רגולטוריים, האחראים לשמירה על סבילות היקפית במערכת החיסון, והניחה את הבסיס לטיפולים חדשים שנועדו לשלוט ואף לרפא בעתיד מחלות אוטואימוניות.
שנה קודם לכן הוענק הפרס לחוקר השוודי ד"ר סווטה פאבו על כך שהצליח ליצור רצף של דנ"א מעצמות בעלי חיים שנכחדו לפני 30 אלף שנים והשווה אותו לזה של האדם. זו הייתה פריצת דרך כיוון שהוא העריך שבהיסטוריה היה ערבוב של המינים, אף שגרו במשך מאות אלפי שנים בקצוות שונים של כדור הארץ. ערבוב המינים לאחר הגירות בכדור הארץ, איפשר להאריך את הישרדותם בתנאים קשים.
פרס נובל לרפואה הוענק שנה קודם לכן לד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקאי, והנוירוביולוג ד"ר ארדם פטפוטיאן, על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע. הקולטנים הללו נותרו כל השנים בלתי ידועים, עד לתגליתם של הזוכים. כך למשל, כאשר אנו אוכלים חריף, אנו מתחילים להזיע, והמוח חושב שקיים שינוי בטמפרטורת הגוף. ידוע היה שהחומר קפסאיצין מעורב בתחושת הטעם החריף ותגובת הגוף אליו.
בשנת 2020 הוענק פרס נובל לרפואה להארווי ג'י אלטר, מייקל האפטון וצ'רלס רייס על תגלית נגיף הפטיטיס C. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמעל 70 מיליון מקרי הפטיטיס סי ישנם בעולם ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים. המחלה גורמת ל-400 אלף מקרי תמותה בשנה בעולם והוא גורם מרכזי לצורך בהשתלה.
בשנת 2019 זכו בפרס ויליאם קיילין מאוניברסיטת הרווארד, סר פיטר רטקליף מאוניברסיטת אוקספורד וגרג סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, על תגליתם בתהליכי החישה של רמות חמצן בקרב התאים הנחוצים לקיום החיים. עבודתם שחקרה את אופן ההסתגלות של תאים לרמות החמצן רלוונטית למצבים כמו היריון, מחלת גבהים, סרטן וריפוי פצעים.
בשנת 2018 הוענק פרס נובל לג'יימס פ. אליסון וטסוקו הונג'ו על פיתוח טיפולי סרטן חדשניים המאפשרים למערכת החיסון להשמיד גידולים סרטניים. מחקריהם הובילו לפיתוח תרופות לסרטני עור, ריאות וכליות.
התרעות פיקוד העורף