על פי הפרוטוקול, כל שב ייקלט בבית חולים במתחם נפרד, שיישמר בו דיסקרטיות מלאה וימנע חשיפה תקשורתית. המתחם יכלול חדר לשב וחדר נוסף לפחות לבני משפחתו, ויופעלו בו יחידות קליטה משפחתיות שבהן ישהו עד שבע משפחות בכל מרכז. הכניסה למתחם תותר רק לצוותים רפואיים מורשים, נציגי משרד הבריאות, מנהלת החטופים וגורמי ביטחון.
בתוך כך נקבע כי הצוותים שיטפלו בשבים יעברו הכשרה ייעודית להתמודדות עם מצבים רפואיים ונפשיים מורכבים, תוך דגש על שמירה על פרטיות מלאה ואיסור גורף על צילום או פרסום מידע רפואי ברשתות החברתיות.
מיד עם קליטת השב, יעבור לבית החולים כל מידע רפואי קיים, כולל טיפולים שקיבל בדרך ובמהלך השבי. הצוות הקולט יתעד כל פעולה רפואית במערכת המידע הלאומית ATD תחת סיווג "חירום - אחר". דגש מיוחד ניתן לסודיות ולשמירה קפדנית על הפרטיות, כך שרק הגורמים המטפלים ישיגו גישה לתיק הרפואי.
כחלק מההיערכות, כל שב יקבל מעטפת מקצועית קבועה הכוללת רופא מטפל, אחיות, דיאטנית, פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי ורופא משפטי שיתעד ממצאים הנוגעים לתקופת השבי לצורך אפשרי של הליכים עתידיים.
הפרוטוקול מדגיש את החשש מפני שתי תופעות רפואיות מרכזיות שנצפו באירועי שיבה קודמים: פקקת ורידים עמוקה הנגרמת מהיווצרות קרישי דם בורידי הרגליים ותסמונת האכלה מחדש. לאור העובדה שהשבים ישבו תקופות ארוכות בתנאים של תזונה לקויה ותנועה מוגבלת, הצוותים הרפואיים נדרשים לבצע בדיקות ייעודיות לזיהוי מוקדם של קרישי דם ורמות תפקודי קרישה חריגות.
במקביל, כל שב יעבור הערכה תזונתית יסודית הכוללת מדידת מסת שריר, בדיקות דם רחבות להערכת חסרים תזונתיים, רמות ויטמינים ומינרלים, פרופיל שומנים ובדיקות לאיתור תת־תזונה. תכנית ההזנה תותאם אישית ותלווה בהסבר למשפחה על הסיכון שבהזנה מהירה מדי, שעלולה לגרום לשיבוש במאזן המלחים ולנזק רב־מערכתי.
המסמך מדגיש כי הערכה פסיכיאטרית תתבצע תוך 24 שעות מהקליטה, במטרה לזהות תסמיני חרדה, הלם או פוסט טראומה. פסיכיאטר יוביל את ההיבטים הקליניים של בריאות הנפש ויעבוד בתיאום עם פסיכולוג קליני ועובדת סוציאלית שתלווה את המשפחה ותעריך את רמת המצוקה הנפשית. במקרים הדורשים התערבות מיידית, תינתן תמיכה אינטנסיבית כבר בשלב האשפוז הראשוני.
טיפול מקיף ורציף
הנחת העבודה היא שיש לשמור על רצף טיפולי גם לאחר השחרור מבית החולים. לשם כך נקבע כי אחות קשר מטעם קופת החולים תיכנס לתמונה עוד לפני השחרור ותתאם את המשך המעקב במרפאת השבים בקהילה או בבית החולים, לפי בחירת המטופל.
בנוסף לבדיקות הדם והערכה התזונתית, הרופא המטפל ישקול בדיקות דימות ואולטרה־סאונד, כולל בדיקות של הוורידים ברגליים לאיתור קרישי דם. השבים יעברו גם בדיקות לאיתור מחלות זיהומיות שנגרמות מתנאי היגיינה ירודים או ממגע עם אוכלוסיות אחרות בזמן השבי, וכן בדיקות ראייה, שמיעה, שיניים ובדיקות גריאטריות בהתאם לגיל.
כדי למנוע עומס או בלבול, כל הבדיקות יתבצעו לפי סדר עדיפות רפואי ובליווי בן משפחה אחד לפחות. ההנחיות אוסרות על קיום בדיקות פולשניות או צילום רפואי ללא הסבר מלא וללא הסכמה מודעת של השב.
שחרור מהאשפוז ייעשה רק לאחר השלמת כלל הבירורים הרפואיים והנפשיים, ורק כשניתן להבטיח שהשב יקבל מענה רפואי ותמיכה משפחתית מספקת בביתו או בקהילה. בתי החולים יידרשו לצייד את השבים בתרופות הנחוצות לתקופה של שבוע לפחות, כולל מולטי ויטמינים, ולוודא שהמטופלים מצוידים בפריטים בסיסיים כגון משקפיים, בגדים ומכשירי שמיעה.
הפרוטוקול דורש רצף טיפולי גם בצד התזונתי והחברתי: הדיאטנית והעובדת הסוציאלית מבית החולים יעבירו את כל המידע המעודכן לעמיתיהם בקופת החולים, בכפוף להסכמת המטופל וחתימתו על טופס ויתור סודיות.
חלק מרכזי בפרוטוקול המעודכן הוא מנגנון המעקב הארוך טווח. כדי למנוע הידרדרות רפואית או נפשית מאוחרת, ייערכו פגישות מעקב סדירות בתדירות קבועה: לאחר שבועיים מהשחרור, לאחר חודש, ובהמשך אחת לשלושה חודשים עד תום שנה. במהלך השנה תיבדק גם האפשרות להמשך טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, וכן ניטור קבוע של מדדים פיזיים כמו משקל, לחץ דם ורמות ויטמינים ומלחים.
במקרים שבהם יידרש אשפוז חוזר עד שנה מיום החזרה, הרישום יתבצע שוב במערכת המידע תחת סיווג "חירום – אחר", והאחות המתאמת תקבל עדכון כדי להבטיח רצף טיפולי. בנוסף, נקבע כי גם הצוותים המטפלים יזכו לליווי ותמיכה נפשית, בשל המורכבות הרגשית הרבה הכרוכה בעבודתם.