אלון אהל נולד למשפחה אוהבת מוסיקה. הוא החל לנגן על פסנתר כבר בגיל תשע, למד מוזיקה בתיכון, והושפע ממוזיקה קלאסית וג'אז. בתום לימודיו ביצע רסיטל סיום, אהב לאלתר בג’אמים, ותכנן להתחיל ללמוד בבית הספר "רימון" באוקטובר 2023 לאחר שובו מטיול במזרח הרחוק. אך הטרגדיה שפקדה את ישראל ב־7 באוקטובר קטעה באחת את כל תוכניותיו.
בבוקר הטבח השתתף אלון בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים. בשעה 6:29 בבוקר, כאשר החלה מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, הוא נמלט יחד עם עשרות צעירים למיגונית בצומת רעים, שכונתה לימים "מיגונית המוות". המחבלים חדרו אליה, רצחו רבים מהנמלטים ולקחו בשבי ארבעה: הרש גולדברג פולין, אור לוי, אליה כהן ואלון אהל. הארבעה הועמסו פצועים על טנדרים ונחטפו לרצועת עזה.
לאורך תקופת השבי התקבלו אותות חיים מועטים ממנו, וב־5 בספטמבר 2025 פורסם סרטון חדש שבו הופיע לראשונה מאז חטיפתו. מומחי עיניים שהבחינו בצילומים העריכו כי איבד לחלוטין את הראייה בעינו הימנית. סרטון נוסף, שפורסם כשבועיים לאחר מכן, הציג את אלון הקורא להפגין למען החטופים, עדות נדירה לנחישותו ולכוחות הנפשיים שלו למרות הפגיעה הקשה.
לדבריה, קיימות שתי סכנות עיקריות בפציעה חודרת: "הראשונה היא פגיעה בשלמות גלגל העין על כל חלקיו, הקרנית, העדשה והרשתית. במצב כזה נדרש ניתוח חירום מיידי תוך שעות ספורות בלבד, כדי לנסות לשמר את מבנה העין. גם אז, במקרים רבים הראייה נותרת פגועה מאוד. הסכנה השנייה היא זיהום תוך-עיני, מצב שעלול להתפתח במהירות ולהוביל לאובדן מוחלט של העין אם לא מטופל בזמן."
ד"ר שולמן מוסיפה כי פציעות מרסיסים ממתכת עלולות להיות מורכבות במיוחד: "שאריות מתכת שנותרו בתוך העין עלולות לעורר תגובה דלקתית של הגוף, ואף לגרום להרעלה מקומית. לכן חשוב מאוד לזהות אותן באמצעות בדיקות דימות ולהוציאן בניתוח עדין".
ומה לגבי העין השנייה, שלא נפגעה ישירות? לדבריה, גם היא עלולה להיות בסכנה: "יש מצבים שבהם ההדף לבדו גורם לנזק לרשתית או לעצב הראייה, גם בלי חדירה של גוף זר. הנזק יכול להיות חמור ובלתי הפיך, ולכן דרוש מעקב רפואי צמוד גם אחרי העין הבריאה לכאורה".
עוד מסבירה ד"ר שולמן על תופעה נדירה אך מסוכנת הקרויה “sympathetic ophthalmia” - תגובה אוטואימונית שבה הגוף מזהה את רקמות העין הפגועה כגורם זר ותוקף גם את העין השנייה: "מדובר בדלקת חריפה שעלולה להתפתח שבועות או חודשים לאחר הפגיעה, ולכן חשוב מאוד לזהות אותה מוקדם ולטפל בתרופות המדכאות את מערכת החיסון".
ובכל זאת, האם יש תקווה לשיקום הראייה לאחר פציעה קשה כל כך? ד"ר שולמן משיבה בזהירות: "אם המבנה הכללי של העין נותר שלם, ויש פגיעה בעיקר בחלקים החיצוניים יותר כמו הקרנית או העדשה, ניתן להחליף אותם בניתוח ולהחזיר חלק מהראייה. אך אם נגרם נזק לרשתית או לעצב הראייה, מדובר לרוב בפגיעה בלתי הפיכה. במקרים כאלה הטיפול מתמקד בשיקום תפקודי ובמניעת סיבוכים נוספים".
לדבריה, הרפואה המודרנית מאפשרת לעיתים להציל עיניים שבעבר נחשבו אבודות, בזכות טכנולוגיות מיקרוכירורגיות מתקדמות והשתלות קרנית ועדשה, אך ההצלחה תלויה במידת הנזק הראשוני ובזמן שעבר מאז הפציעה.
אמא לביאה
עידית נשאלה על החשש לראייתו של אלון, על שלומו והאם ידע שהוא בקרוב משתחחר. "לפי מה שהבנתי איתו, ב-48 שעות הוא ידע שהוא יוצא. לא ידע לפני, הבין שמשהו קורה אבל רק לפני יומיים אמרו שיוצאים, וכן העין שלו, כמו שאנחנו יודעים, לא כל כך רואה בעין הזו, זה מאוד מטושטש עם כל מיני, לא עבר בדיקות מקיפות אז לא יכולים להגיד בדיוק - לא רואה בעין ימין. נראה בהמשך".
"הוא פה והוא חי והוא מוזיקאי פסנתרן ואפילו אפשר להגיד שהוא קצת ניגן לפני כמה דקות, הוא ישב על הפסנתר בחדר שלו אופילו ניגן וזה היה מרגש אחרי שנתיים שלא נגע בפסנתר. הוא מנסה, הוא ניתן ואילתר בצורה פנומנלית, לאט לאט יחזור למנגינות שמכיר ויודע ואולי ימציא חדשות", סיכמה בהתרגשות.
פרטים חדשים מהשבי
פרטים חדשים על השבי של אלון נחשפו הערב בחדשות 12. הוא סיפר שכמעט כל התקופה הוא היה באותה מנהרה, הוא סבל מכאבים, והיה כבול בשלשלאות. לפני 40 ימים העבירו אותו במפתיע למנהרה אחרת במרכז הרצועה, ולדבריו הם נסעו במשך שעות עד שהגיעו. צה"ל הכריז שהוא נכנס לכבוש את העיר, והם העבירו אותו כמגן אנושי. גם הטרור הפסיכולוגי לא פסק כמעט לרגע.
ההורים סיפרו שהם שמחו כשהוא ביקש לחלוץ נעליים ושיביאו לו סנדלי טבע נאות: "אז הבנו שהילד שאנחנו מכירים חזר אלינו". הם סיפרו שהדבר הראשון שעשה כשנכנס לחדר זה לנגן בפסנתר שהביאו לו לבילינסון, וזה היה רגע מרגש. הם סיפרו שעין שמאל שלו לא במצב טוב, והרופאים עדיין מאבחנים אותה. הוא רואה פסים, והוא עובר בדיקות. הידיים, החזה והראש שלו עם רסיסים וכואב לו מעט, הוא אומר שבעיקר הראש.
התרעות פיקוד העורף