החטופים שובצו כך שאלה ששהו תקופה מסויימת יחד במנהרות החמאס או שהכירו קודם לכך ישהו באותו אגף. ואכן, המשפחות מספרות שחלק מהחטופים שהו יחד שעות ארוכות במהלך הלילה, שניים מהם היו החברים הקרובים גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד. אלון אהל, הפסנתרן המחונן שנפגע בעינו, קיבל במהלך הלילה פסנתר חשמלי שעליו החל לנגן.
פרופ' רז ציינה את ההשפעות של השהות במנהרות החמאס על בריאותם: "לשהות בתת קרקע יש מחיר והשפעה על כל מערכות הגוף. מערכת החיסון נחלשת, זיהומים יכולים לתת סימנים שונים ממה שאנחנו רגילים, ריפוי פצע נפגע ומאוד איטי".
משפחות חטופים סיפרו כי החטופים במצב רוח מרומם, אך בדיקות הדם הראשונות הצביעו על ההשפעה של השבי על מצבם. אחד החוסרים המשמעותיים ביותר שעליהם מתריעים הרופאים הוא ויטמין די. מדובר באחד הוויטמינים החשובים ביותר בגוף האדם, והוא ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על חוזק העצמות, בתפקוד מערכת החיסון, ובוויסות רמות הסידן והזרחן בדם. ויטמין די מיוצר באופן טבעי בעור בתגובה לחשיפה לקרני השמש, בעיקר לקרני ה-UVB, אך הוא קיים גם במידה מסוימת במזונות מן החי כמו דגים שומניים, ביצים ומוצרי חלב.
החטופים שהוחזקו במנהרות תת-קרקעיות במשך חודשים ארוכים לא נחשפו כמעט כלל לשמש, ומרביתם גם לא קיבלו מזון שמכיל את הוויטמין. בעקבות זאת, סביר להניח שהרמות של ויטמין די בגופם ירדו בצורה קיצונית, מצב שמוגדר ברפואה כ"חסר חמור". חסר כזה עלול לגרום לשורה של תופעות פיזיולוגיות מורכבות.
ברמה הביוכימית, ויטמין די מתפקד כהורמון לכל דבר. לאחר שהוא נוצר בעור או נצרך מהמזון, הוא עובר בכבד תהליך המרה לצורת ביניים ולאחר מכן עובר לכליות, שם הוא הופך לצורתו הפעילה קלציטריול. חומר זה אחראי על ספיגת הסידן והזרחן במעי הדק, ועל פיקוח עדין על מאזן המינרלים בדם. כשהגוף חסר בוויטמין די, רמות הסידן בדם יורדות, והגוף "שואב" סידן ממאגרי העצמות כדי לשמור על תפקוד השרירים והעצבים.
תוצאה עלולה להיות עצמות חלשות, כאבים כרוניים בגפיים ובגב, ונטייה לשברים ספונטניים גם במאמץ קל. אצל מבוגרים מצב זה מכונה "אוסטאומלציה", התרככות העצם, ואצל ילדים "רככת". במקרים ממושכים עלול להתפתח גם עיוות בעצמות, ירידה בגובה, ונזק בלתי הפיך למערכת השלד.
ההשפעות אינן נעצרות בעצמות בלבד. בעשור האחרון התגלו קשרים מובהקים בין מחסור בויטמין די לבין ירידה בתפקוד מערכת החיסון, עלייה בסיכון לזיהומים נשימתיים, דיכאון, עייפות כרונית ואף פגיעה בקוגניציה. במצבי דחק קיצוניים כמו שבי, שבהם הגוף ממילא מצוי בעומס פיזי ונפשי כבד, מחסור כזה עלול להחריף את השחיקה הגופנית ולהאט את ההחלמה.
גם מחסור בברזל צפוי להיות בולט, בשל תפריט דל בחלבון ובמוצרים מהחי. מחסור זה עלול להביא לאנמיה קשה, חולשה כללית, דופק מהיר, סחרחורות ועייפות קיצונית. נוסף על כך, במקרים של תזונה ומצומצמת לאורך זמן, יש חשש לירידה במסת השריר ולפגיעה בלתי הפיכה בתפקוד הפיזי. ויטמין בי 12, שאותו מקבלים ממקורות חלבוניים בלבד, עלול להיות חסר כמעט לחלוטין. חוסר בוויטמין זה גורם לנזק עצבי, תחושת נימול בגפיים, ירידה בזיכרון וביכולת הריכוז, ולעיתים גם לדיכאון.
עוד חסר שכיח צפוי הוא באשלגן ובמגנזיום, שני מינרלים החיוניים לפעילות תקינה של שרירי הגוף, כולל שריר הלב. מחסור ממושך בהם עלול לגרום להפרעות קצב לב, חולשת שרירים, עוויתות והתייבשות קשה.
בבתי החולים ערוכים כאמור לניטור קפדני, שיכלול בדיקות דם אחת ליום או אחת לכמה ימים שבהן ינוטרו רמות המלחים, הוויטמינים, המינרלים שלפיהם מתבצעת ההערכה התזונתית והתאמתה לשב. בשלב הראשוני מקבלים החטופים מזון מדוד ומבוקר כדי למנוע תסמונת האכלה מחדש, תהליך מסוכן שבו הגוף מתקשה להתמודד עם החזרת המזון לאחר תקופת רעב ממושכת.
בימים הקרובים יחל מערך בריאות הנפש להשתלב בטיפול בחטופים, תהליך שצפוי להיות ארוך. עם זאת, מומחים אומרים ל"מעריב" כי התמיכה הרבה סביבם תקל את התהליך. לאור ההתאוששות המהירה של שאר השבים, גם השיקום הרגשי צפוי להיות מהיר יחסית.
התרעות פיקוד העורף