"היינו מוכנים לכל תרחיש, מצום מוחלט ועד להרעבה קשה"
לדבריה, כל חטוף מקבל תזונאית אישית המנטרת את מצבו כל העת: "ביום הראשון אנחנו פוגשות כל אחד, שואלות כמה ירד במשקל, מה הוא אכל, איך מערכת העיכול מתפקדת, אילו חשקים יש לו. ביום השני אנחנו חוזרות שוב, שואלות איך היה, האם ישן, איך הרגיש אחרי הארוחות. הניטור הוא יום־יומי".
הגישה בבילינסון מבוססת לא רק על שיקום הגוף אלא גם על השבת תחושת השליטה. "אנחנו שואלות מה מתחשק, מה עושה טוב. היו כאלה שרצו סושי, אחרים המבורגר, יש כאלה שמעדיפים פיצה או גלידה. אנחנו משלבות את זה במידה, לפי היכולת. חשוב מאוד להחזיר להם את הבחירה – זה חלק מהשיקום הנפשי לא פחות מהפיזי".
למרות הירידה הדרמטית במשקל, משפחות מדווחות על אובדן של 20 עד 40 אחוזים ממשקל הגוף, ד"ר פרישמן אופטימית: “הם רוצים מאוד לחזור לשגרה, וזה המפתח. כשיש מוטיבציה, הגוף מתאושש מהר. הסכנה העיקרית היא ביומיים הראשונים, כשהגוף מקבל שוב מזון. אחרי זה המאגרים נבנים בהדרגה: שריר, עצם, ברזל. הצעירים והחזקים יחזרו לעצמם מהר יותר, אבל כולם יעמדו על הרגליים".
התרעות פיקוד העורף