מחלקת השבים של בית החולים בילינסון לא נראית תחילה כאגף במרכז רפואי: "בנינו אותו כך שיראה כמו בית", סיפרה ד"ר קורן. "לכל שב יש חדר משלו, לצידו חדר למשפחה, והם מעוצבים כך שתהיה להם תחושה ביתית ככל האפשר. המיוחד הוא שבכל רגע נדרש, הבית הזה שילווה אותם בימים הקרובים, יכול להפוך לחדר רפואי מתקדם וטכנולוגי שיתן מענה לכל אפשרות רפואית".
עוד אמרה: "אנחנו למעשה כותבים פרקים חדשים ברפואה. אני מתפללת שאף אחד לא יצטרך להשתמש ברפואה הזו - רפואת חטופים, אבל זו המציאות. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה, משפרים את הפרוטוקולים מסבב לסבב, ומתאימים טיפול אישי לכל אחד מהשבים".
עוד סיפרה: "כל שב מלווה אצלנו בצוות אישי: רופא, אחות, תזונאית, עובד סוציאלי ופסיכולוג. סביבם נמצאים מומחים בכל תחום מהמטולוגיה ועד אנדוקרינולוגיה, רפואת עור, גסטרו, עיניים וכירורגיה, כולם פועלים יחד תחת מעטפת אחת. זה הכוח של בית חולים גדול כמו בילינסון".
"עבורי כרופאה זו סגירת מעגל. בשנתיים האחרונות טיפלנו במאות פצועים מהמלחמה. לראות את השבים נוחתים באותו מנחת שבו נחתו הפצועים, זה רגע היסטורי. אנחנו התחנה הראשונה במסע הריפוי שלהם, והמשמעות אדירה. כולנו יחד מתוך שליחות אחת: להחזיר אותם הביתה, לגוף שלהם, למשפחה שלהם, לחיים עצמם".