הברונכים הם צינורות האוויר הגדולים המסתעפים מקנה הנשימה אל תוך הריאות ותפקידם להוביל חמצן פנימה ופחמן דו תחמוצתי החוצה. לעומתם, הגרון שבו נמצאים מיתרי הקול הוא חלק ממערכת הבליעה והדיבור, הממוקם גבוה הרבה יותר מעל קנה הנשימה. דלקת בבלוע הגרון (טונסיליטיס) או דלקת במיתרי הקול (לרינגיטיס) מתרחשות לרוב עקב גירוי נגיפי או חיידקי, אך אין להן כל קשר לברונכיטיס, שהיא דלקת של דרכי הנשימה התחתונות.
למרות הדמיון בשם ובתסמינים כמו שיעול, צריבה ותחושת גירוי בדלקת במיתרי הקול, או צריבה וכאב בלוע, מקור הבעיה שונה לחלוטין. "אין מצב שברונכיטיס תעלה לגרון או שתהפוך לדלקת גרון", מסביר רופא ריאות בכיר. "אלה שני אזורים שונים מבחינה אנטומית ופיזיולוגית. הברונכים נמצאים עמוק בתוך הריאות, ואילו הגרון ממוקם במעלה הצוואר, סמוך לחלל הפה. אי אפשר לדבר על תהליך שעובר מאחד לשני כאילו זה צינור רציף".
ברונכיטיס, כזכור, היא דלקת של הסימפונות, אותם צינורות דרכם עובר האוויר מהריאות ואליהן. כשהן מודלקות, מתעבות הדפנות, מצטבר ריר והחולה סובל משיעול מתמשך, ליחה ולעיתים גם קוצר נשימה. מדובר במחלה שכיחה מאוד בעיקר בעונות המעבר והחורף, ונגרמת בדרך כלל על ידי נגיפים ממשפחת השפעת RSV או קורונה.
בצורתה החריפה נמשכת הברונכיטיס כשבועיים עד שלושה שבועות, אך השיעול עשוי להימשך זמן רב לאחר מכן. אצל מעשנים, קשישים וחולים כרוניים המחלה עלולה להחמיר ולהפוך לברונכיטיס כרונית.
לעומת זאת, דלקת גרון נחשבת קלה בהרבה. היא מתבטאת בכאב בזמן בליעה ותחושת גירוי. במקרים מסוימים נגרמת גם על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס ואז נדרש טיפול אנטיביוטי. אך גם כאן אין שום קשר לריאות או לדרכי הנשימה התחתונות. גם כאשר הדלקת היא במיתרי הקול, הגורמת למצב הקרוי "לרינגיטיס", אין התופעה מובילה לדרכי הריאות, ודרכי הריאות אינן מדביקות את מיתרי הגול.
הרופאים מדגישים שאין מדובר בהבדל סמנטי בלבד, אלא בעניין פיזיולוגי מובהק: "הגרון הוא איבר קול, והברונכים הם איברי נשימה" מסביר מומחה ריאות למעריב, "אין רצף דלקתי שעובר מאחד לשני. לכל אחד מערכת חיסון מקומית ותפקידים שונים לחלוטין. לומר שהברונכיטיס עלתה לגרון, זה כמו לומר שדלקת בשלפוחית השתן עלתה לעין, פשוט אין קשר".
מבחינת תסמינים, בברונכיטיס תופיע לרוב ליחה מרובה, שיעול חזק, קוצר נשימה ולעיתים חום נמוך. דלקת גרון לעומת זאת מתבטאת בצרידות, תחושת גוף זר בגרון וכאב בעת בליעה. הטיפול שונה לגמרי, בברונכיטיס ההמלצה היא מנוחה, שתייה מרובה ושימוש במשאפים להרחבת דרכי הנשימה במידת הצורך, בעוד שבדלקת גרון יש להימנע מדיבור ממושך, לשמור על לחות באוויר ולהיעזר בתה חם או סוכריות מציצה.
לסיכום, טענת "הברונכיטיס שעלתה לגרון" אולי נשמעת ציורית, אך רפואית היא אינה קיימת. מדובר בשתי מחלות שונות, עם איברים שונים, תסמינים שונים ודרכי טיפול שונות. ברונכיטיס לא עולה לשום מקום, היא נשארת בריאות וגורמת לתסמינים, למי שבאמת לוקה בה.
התרעות פיקוד העורף