העצירות הכרונית נחשבת לאחת ההפרעות השכיחות ביותר במערכת העיכול. על פי הספרות, כ־16 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלים ממנה וייתכן שהרבה יותר. מדובר במיליוני אנשים שפוקדים מדי שנה את מרפאות הרופאים ומתלוננים על כאבי בטן, נפיחות, יציאות קשות או דחופות ומאמץ ביציאה.
המחקר החדש בחן את כלל העדויות הקליניות שנאספו בעולם בנוגע להשפעות של תזונה על עצירות כרונית, ובדק את מידת היעילות של כל מזון או תוסף מזון על פי קריטריונים של תדירות היציאות, המרקם שלהן וההשפעה על איכות החיים. הממצאים גובשו להנחיות מעשיות שהתפרסמו בשני כתבי עת מדעיים מובילים: Journal of Human Nutrition & Dietetics ו־Neurogastroenterology & Motility.
עצירות מוגדרת כמצב שבו יש פחות משלוש יציאות בשבוע, והיא נחשבת כרונית אם נמשכת למעלה משלושה חודשים. הנחיות מהשנים האחרונות מעדכנות הגדרה זו וגורסות כי עצירות נחשבת גם במקרים של כל קושי ביציאה שעלול להוביל לתוצאות הרפואיות הקשות. במקרים חמורים עלולה העצירות לגרום לכאבי בטן קשים, תחושת מלאות, בחילות ולעיתים אף דם בצואה וחסימות מעיים. מדובר במצב שעלול לפגוע קשות באיכות החיים, לגרום לעייפות ולפגוע בתפקוד היומיומי ובעבודה.
הטיפול הרפואי הקלאסי בעצירות מבוסס בדרך כלל על תוספי סיבים תזונתיים, תרופות מרחיבות נפח צואה, ולעתים גם נרות גליצרין, תרופות משלשלות או התרופה החדשה רזולור המגבירה את תנועתיות המעיים. במקרים קשים יותר יש צורך בביצוע חוקן. עם זאת, החוקרים מציינים שהשימוש התרופתי אינו פותר את הבעיה מהשורש ולעיתים מלווה בתופעות לוואי.
סיבים, סיבים ועוד סיבים
על פי ההנחיות החדשות, יש חמישה מרכיבים תזונתיים עיקריים שיכולים להועיל: ראשית, תוספי סיבים בכמות של מעל 10 גרם ביום משפרים את תדירות ומרקם היציאות ומפחיתים מאמץ בזמן היציאה. החוקרים ממליצים להעלות את הכמות בהדרגה כדי למנוע גזים או נפיחות.
שנית, נטילת תוספי מגנזיום אוקסיד בכמות של 0.5 עד 1.5 גרם ביום נמצאה כמסייעת לריכוך הצואה ולהפחתת תחושת הבטן הנפוחה. גם במקרה זה מומלץ להתחיל בכמות נמוכה ולהגדילה בהדרגה מדי שבוע.
שלישית, שלושה קיווי ביום הוכיח עצמו כמשפר תדירות היציאות באופן משמעותי. המחקרים מצאו שהשפעת הקיווי נובעת מהשילוב של אנזימים טבעיים, מים, סיבים תזונתיים ותרכובות נוגדות חמצון התורמות לפעילות תקינה של המעיים. בנוסף, זהו פרי קל לעיכול שאינו גורם לגזים או לתחושת כבדות.
רביעית, לחם שיפון, בין שש לשמונה פרוסות ביום, נמצא גם הוא כבעל השפעה חיובית על תדירות היציאות, אם כי החוקרים מציינים שמדובר בכמות שקשה לעיתים לעמוד בה מבחינה מעשית.
לבסוף, מים עתירי מינרלים, המכילים מגנזיום בכמות גבוהה, תורמים לשיפור הפעילות המעיים. שתייה של כחצי עד ליטר וחצי מים כאלה ביום יכולה לסייע בשילוב עם שאר ההמלצות.
החוקרים מציינים שמספר זני חיידקי פרוביוטיקה , בהם Bifidobacterium lactis ו־Bacillus coagulans עשויים לעזור בחלק מהמקרים, אך מדגישים שההשפעה משתנה בין אנשים. הסיבה לכך היא שהרכב חיידקי המעיים שונה מאדם לאדם, בהתאם לתזונה, למוצא ולאורח החיים. לכן, המלצה גורפת בתחום זה נחשבת בעייתית.
התרעות פיקוד העורף