השינויים מתמקדים בהבדלים בין אוכלוסיות מבוגרים, ילדים, תינוקות ואנשים עם עודף משקל - ומגדירים לראשונה באופן ברור מתי יש לבצע הנשמות, כיצד להתמודד עם מצבי חנק, ואילו טכניקות נחשבות יעילות ובטוחות יותר.
ארבע הדקות הראשונות שלאחר קריסת לב הן הקריטיות ביותר לגורלו של אדם. במהלכן, אם אין זרימת דם סדירה למוח, נגרם נזק מוחי בלתי הפיך כתוצאה ממחסור בחמצן. כבר לאחר שתי דקות מתחיל תהליך של פגיעה בתאי עצב, ואילו לאחר ארבע דקות הסיכוי להשיב את פעילות המוח ללא נזק נוירולוגי משמעותי פוחת באופן דרמטי.
זו הסיבה לכך שההנחיות החדשות מדגישות יותר מתמיד את חשיבות התגובה המיידית של עוברי אורח: התחלת לחיצות החזה עוד לפני הגעת צוות רפואי. ביצוע החייאה בתוך אותן דקות גורלי יכול לקבוע לא רק אם האדם ישרוד, אלא גם אם יתעורר ללא פגיעה מוחית קשה.
בעוד שבמשך שנים הנחו את הציבור לבצע גם הנשמות מלאכותיות, קובעות כעת ההנחיות כי במקרי דום לב במבוגרים, מצילים לא מיומנים יבצעו עיסויי לב בלבד. מוקדי החירום, על פי ההנחיות, ינחו את המתקשרים כיצד לבצע לחיצות בלבד, במהירות וללא עיכוב.
הנימוק המרכזי לשינוי הוא פשוט: דחייה בביצוע לחיצות חזה גורמת לירידה בסיכויי ההישרדות, והנשמות לא מקצועיות אינן משפרות תוצאות. כך, הציבור נדרש להתרכז בעיקר בלב העשייה: ביצוע לחיצות בקצב 100 עד 120 לדקה ובעומק של חמישה עד שישה סנטימטרים, כשהמטופל שוכב על משטח קשיח.
לצד זאת, עבור מטפלים מיומנים או אנשי צוות רפואי, נשמר היחס המסורתי של 30 לחיצות לשתי הנשמות עד להצבת נתיב אוויר מתקדם. ההנשמות צריכות להיות עדינות ומבוקרות, רק עד לעלייה נראית של בית החזה, תוך הימנעות מהיפרוונטילציה, כלומר, עודף נשימות שעלול לגרום לעליית לחץ בבית החזה ולהפרעה בחזרת הדם ללב.
אחד השינויים הבולטים בהנחיות החדשות מתייחס לילדים ולתינוקות. בעוד שהציבור הרחב מתבקש להסתפק בלחיצות בלבד במבוגרים, הרי שבמקרים של ילדים ותינוקות ההחייאה נשארת קונבנציונלית וכוללת הנשמות, מאחר שמרבית מקרי דום הלב בגילאים הצעירים נובעים ממחסור בחמצן ולא מבעיה לבבית טהורה.
ההנחיות החדשות גם שינו את שיטת הלחיצות לתינוקות: שיטת שתי האצבעות המסורתית בוטלה, ובמקומה מומלצת כעת שיטת “שני האגודלים סביב החזה”, שבה המציל מקיף את בית החזה בשתי ידיו ולוחץ בעזרת אגודליו על השליש התחתון של עצם החזה. אם לא ניתן להקיף את החזה, ניתן להשתמש בעקב כף יד אחת. שינוי זה נובע ממחקרים שהראו לחיצות יעילות ועמוקות יותר בשיטה החדשה.
בילדים ובתינוקות יש לשמור על יחס 30 לחיצות לשתי הנשמות (או 15:2 אם יש שני מצילים), להימנע מהפסקות העולות על 10 שניות, ולהבטיח עליית בית חזה עם כל הנשמה.
אחת ההמלצות החדשות והחריגות נוגעת להיבט חברתי-מעשי חשוב: בעת הפעלת דפיברילטור ציבורי על אישה, אין צורך להסיר את החזייה: ניתן להזיזה מעט כדי להניח את המדבקות במקומן. ההנחיה נועדה להתמודד עם היסוס מצילים גברים לבצע דפיברילציה מחשש לחשיפה, ומטרתה לעודד הצלה שוויונית לנשים, שלפי הנתונים מקבלות פחות החייאות בציבור.