בניגוד לסקרים נקודתיים, הדירוג הגלובלי של הדיכאון מבוסס על שילוב עצום של מקורות: מאות מחקרים רפואיים, סקרים לאומיים, מאגרי בריאות נפש ונתונים סטטיסטיים שנאספו מאז שנות השמונים. החוקרים מאחדים את הנתונים באמצעות מודלים מתמטיים מורכבים שמאפשרים להעריך את שיעור הסובלים מהפרעות דיכאון בכל מדינה, גם אם לא נאספו בה נתונים ישירים.
המדדים מתייחסים להפרעת דיכאון מז'ורי, המאובחנת לפי הגדרות DSM או ICD, וכוללת תסמינים כמו מצב רוח ירוד מתמשך, חוסר עניין, הפרעות שינה, עייפות וירידה בתפקוד. הנתונים מותאמים לגיל כדי שניתן יהיה להשוות בין מדינות צעירות מאוד למדינות בעלות אוכלוסייה מבוגרת.
הדירוג האחרון מצביע על בריטניה כמדינה שבה שיעור הדיכאון הגבוה בעולם: 7.04 אחוזים מהאוכלוסייה. אחריה הולנד עם 6.9 אחוזים ואוקראינה עם 6.56 אחוזים.
לפי ארגון הבריאות העולמי, בין ארבעה לחמישה אחוזים מהמבוגרים בעולם סובלים מדיכאון בשנה נתונה. ההערכה היא שיותר מ-330 מיליון בני אדם ברחבי העולם חווים דיכאון פעיל, והמספר הזה צפוי רק לעלות. נשים מאובחנות פי שניים מגברים, בעיקר בגילאי 20 עד 40, ובחלק מהמדינות שיעור הסובלים בקרב צעירים גדל באופן ניכר בעשור האחרון.
החוקרים מצביעים על עלייה עקבית בשיעורי הדיכאון בעקבות גורמים חברתיים וכלכליים: בידוד חברתי, עלייה ביוקר המחיה, מלחמות, חוסר ביטחון תעסוקתי, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות ושחיקה רגשית.
החוקרים מדגישים כי הנתונים הם הערכות ממודלים ואינם משקפים בהכרח אבחונים קליניים בפועל. במדינות שבהן אין סקרים עדכניים, נעשה שימוש בהשוואה למדינות בעלות מאפיינים דומים. גם השונות התרבותית בהבנת מושג הדיכאון משפיעה על הדיווחים. עם זאת, מדובר במדדים המקיפים והאמינים ביותר הקיימים כיום להשוואה בין מדינות.
למרות העלייה הגלובלית בשיעורי הדיכאון, יש גם מגמות חיוביות: המודעות הציבורית לנושא עולה, יותר מדינות משקיעות בטיפול נפשי, ובמקומות רבים השירותים זמינים ומונגשים יותר מבעבר. עם זאת, החוקרים מזהירים כי אם מגמות הלחץ, החרדה והבידוד יימשכו – הדיכאון יישאר אחת המחלות הבולטות והמשפיעות ביותר של העשור הקרוב.
התרעות פיקוד העורף