הנגיף מתפשט: רופאה נדבקה בחצבת - מילדה שאינה מחוסנת

רופאה בבית החולים איכילוב נדבקה בנגיף החצבת לאחר שטיפלה בילדה שאינה מחוסנת. מדובר באירוע חריג שנבדק כעת על ידי בית החולים ומשרד הבריאות. קיים חשש שרופאים נוספים נדבקו

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
בית החולים איכילוב
בית החולים איכילוב | צילום: אבשלום ששוני
3
גלריה

החצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר בעולם. המחלה נגרמת על ידי נגיף ממשפחת הפרמיקסו, אשר מועבר דרך דרכי הנשימה. מספיק שאדם חולה ישתעל או יתעטש כדי להדביק את כל מי שלא מחוסן ונמצא באותו חלל. תקופת הדגירה נמשכת לרוב עשרה עד ארבעה־עשר יום, ובמהלכה החולה עדיין לא מציג תסמינים אך כבר עלול להדביק אחרים.

המחלה מתחילה בדרך כלל בחום גבוה, שיעול, נזלת ודלקת בעיניים, ובהמשך מופיעה פריחה אופיינית המתפשטת מהפנים אל כל הגוף. סימן ייחודי נוסף הוא כתמים לבנים זעירים הנראים על ריריות הפה, המכונים "כתמי קופליק".

החולים סובלים מחולשה קשה, לעיתים מהקאות ושלשולים, והמחלה עלולה להוביל לסיבוכים חמורים כמו דלקת ריאות, דלקת מוח, עיוורון ואפילו מוות – במיוחד בקרב תינוקות, נשים בהיריון ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

חיסון לחצבת
חיסון לחצבת | צילום: שאטרסטוק

האבחון מתבצע באמצעות בדיקה קלינית אופיינית ובאישור בדיקות דם או משטחי לוע שבהם מאתרים את הנגיף או נוגדנים ספציפיים. מאחר שאין טיפול תרופתי ייחודי נגד הנגיף, הטיפול הוא בעיקר תומך: הורדת חום, מתן נוזלים, שמירה על מנוחה והקפדה על בידוד מוחלט כדי למנוע הדבקה. במקרים קשים נדרש טיפול בבית חולים ולעיתים אשפוז ביחידות טיפול נמרץ.

בעשורים האחרונים חלה ירידה דרמטית בשיעור מקרי החצבת בעולם בעקבות מבצעי חיסון נרחבים, אך בשנים האחרונות נרשמת עלייה מחודשת במספר החולים במדינות רבות  בעיקר בקרב אוכלוסיות שלא התחסנו.

בישראל נרשמו בשנה האחרונה אלפי מקרי חצבת, ובמשרד הבריאות הזהירו כי מרבית החולים הם מערים בהם קיימים פערי חיסון משמעותיים, בעיקר בקרב אוכלוסיות חרדים בבני ברק, ירושלים, בית שמש ואשדוד.

כיצד ייתכן שהרופאה המחוסנת נדבקה? שיעור ההגנה שמעניק החיסון נגד חצבת הוא גבוה במיוחד: לאחר המנה הראשונה ההגנה מפני הדבקה מגיעה לכ־93 אחוזים, ולאחר המנה השנייה ההגנה עולה לכ־97 אחוזים. מדובר באחת הרמות הגבוהות ביותר של יעילות חיסון, ולכן אין צורך במנה שלישית.

חצבת
חצבת | צילום: שאטרסטוק

עם זאת, למרות היעילות הגבוהה, ייתכנו מקרים נדירים שבהם אדם מחוסן יידבק. הסיבה לכך נעוצה בכך שאצל חלק קטן מהמחוסנים הגוף אינו מפתח תגובה חיסונית מלאה גם לאחר שתי מנות, או שהנוגדנים פוחתים בהדרגה עם השנים.

בנוסף, כאשר מדובר בחשיפה לעומס נגיפי גבוה במיוחד, כמו בעת טיפול רפואי ממושך בחולה חצבת בחדר סגור, ההגנה עלולה שלא להספיק. משרד הבריאות מדגיש כי גם במקרים נדירים כאלה, המחלה בקרב מחוסנים נוטה להיות קלה יותר וללא סיבוכים חמורים.

תגיות:
חיסונים
/
בית החולים איכילוב
/
חצבת
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף