בעקבות היעלמות הפצ"רית: האם ניתן למנוע אובדנות?

מדינה שלמה הערב עמדה על רגליה עם היוודע החשש שהפצ"רית שמה קץ לחייה. למרבה המזל היא נמצאה בחיים. המקרה מחדד את השאלות כיצד ניתן לזהות מצוקה נפשית חמורה ומה ניתן לעשות כדי למנוע טרגדיות נוספות

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
סימני האזהרה לאובדנות. התעסקות במוות ותכנון מוקדם
סימני האזהרה לאובדנות. התעסקות במוות ותכנון מוקדם | צילום: שאטרסטוק
3
גלריה
חיפושים נרחבים אחר הפצ''רית הנעדרת בחוף הצוק בתל אביב
חיפושים נרחבים אחר הפצ''רית הנעדרת בחוף הצוק בתל אביב | צילום: אבשלום ששוני

לעיתים מתבצעת הערכה פסיכיאטרית מלאה, הכוללת גם התרשמות מהתנהגות, משיפוט מציאות ומהיכולת לקבל עזרה. רופאים נעזרים בשאלונים מובנים להערכת הסיכון, ובוחנים את רמת המסוכנות המיידית. אדם שמביע רצון ברור לשים קץ לחייו או מתכנן כיצד לעשות זאת, מוגדר כבעל סיכון גבוה ונשלח להשגחה דחופה ולעיתים לאשפוז. לעומת זאת, אם אדם שולל מחשבות אובדניות, מתפקד היטב ומביע נכונות לקבל טיפול – הוא עשוי להיחשב כבעל סיכון נמוך ולהישלח למעקב וטיפול בקהילה.

 דיכאון קליני. שינוי בפעילות הכימית במוח
דיכאון קליני. שינוי בפעילות הכימית במוח | צילום: שאטרסטוק

מדינות רבות בעולם השקיעו בשנים האחרונות בתוכניות לאומיות למניעת אובדנות, הכוללות נגישות לטיפול פסיכולוגי, הדרכת משפחות, מעקב אחר מטופלים עם ניסיון אובדני, והגבלת גישה לאמצעים קטלניים. בישראל הוקמה תוכנית לאומית למניעת אובדנות שפועלת במשותף עם משרד הבריאות, קופות החולים וצה"ל.

תגיות:
ער"ן
/
בריאות הנפש
/
אובדנות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף