רשת הונאה עולמית התחזתה לרופאים ישראליים: כך נפלו אלפי גולשים בפח

חברת סייבר ישראלית חשפה תופעה מתוחכמת של פישינג רפואי הכוללת שימוש בתמונות ובזהויות גנובות של רופאים אמיתיים, ובהם גם ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
פרסומת מזוייפת של חברת קש מהונג קונג
פרסומת מזוייפת של חברת קש מהונג קונג | צילום: מערך הסייבר הלאומי
3
גלריה
חן קוגל המכון לרפואה משפטית
חן קוגל המכון לרפואה משפטית | צילום: יוסי אלוני

הרשת משתמשת בטכניקה מתוחכמת של שלושה שלבים: בשלב הראשון נחשף הגולש למודעת פייסבוק המעוצבת כמודעה רפואית רשמית, הכוללת תמונות של רופאים מוכרים, לוגואים של מוסדות בריאות ורקע רפואי משכנע. בשלב השני המודעה מפנה לעמוד פייסבוק או אתר מזויף המתחזה לפרופיל רופא בכיר או מוסד רפואי בינלאומי, ומציג היסטוריה של פוסטים מקצועיים ואפילו אלפי עוקבים - מה שמחזק את אמינות הזיוף. בשלב האחרון מוזמן המשתמש להקליק על קישור המוביל לאתר רכישה מזויף, שבו מופיעים "מוצרים רפואיים" שמעולם לא אושרו לשימוש, לצד תמונות "לפני ואחרי" שנוצרו בבינה מלאכותית וחותמות תקן מזויפות.

המוצרים עצמם מוצגים כתכשירים לטיפול במחלות כרוניות, ובהם זריקות הרזיה, משחות לארתריטיס, משאפים לברונכיטיס וטיפות לגלאוקומה. אלא שבניגוד לתרופות מזויפות שמחקות מוצרים קיימים, במקרה זה מדובר ב"מותגים" מומצאים לחלוטין שלא קיימים במציאות.

בדיקות טכניות שערכה החברה חשפו כי אתרי המכירה נרשמו על שם אותן חברות קש, הפועלות מהונג קונג ומאזורים הידועים ברישום קל ומהיר של חברות אינטרנט. במקרים רבים, כשהאתרים המזויפים נסגרים על ידי הרשויות, הרשתות פותחות חנויות חדשות תוך ימים ספורים בלבד, תוך שימוש בכתובות ושרתי אינטרנט שונים, מה שמקשה על איתורן ואכיפת החוק.

יואב קרן מנכ״ל ברנדשילד
יואב קרן מנכ״ל ברנדשילד | צילום: חן גלילי

עוד הוסיף קרן כי "מי שמזמין מוצרים מאתרים כאלה, ברוב המקרים יאבד את כספו ופרטיו הכספיים ייגנבו. במקרה הטוב הוא יקבל מוצר לא יעיל שאינו מעניק את ההשפעה שהובטחה, ובמקרה הגרוע מדובר בסכנה ממשית לבריאות הציבור". לדבריו, יש להיזהר מכל מודעה המבטיחה "תרופות פלא" או הצעות רפואיות יוצאות דופן בשם רופאים מוכרים, אלא אם הן מופיעות באתרים רשמיים בלבד.

החברה מדגישה כי תופעת ההתחזות לרופאים הפכה לאחת ההונאות הנפוצות והמסוכנות בעולם הרפואה הדיגיטלית. מדובר באיום ממשי על הציבור, שכן השילוב של טכנולוגיות בינה מלאכותית, מודעות ממומנות ברשתות חברתיות וזהויות גנובות של אנשי מקצוע, מייצר מצג שווא אמין שמקשה על זיהוי הזיוף גם בעיני גולשים מנוסים.

הגורמים בישראל קוראים לגולשים להקפיד לבדוק את אמינותם של כל פרסום רפואי ברשת, לוודא שהאתר שבו מוצע המוצר שייך לגוף מוכר, ולהימנע מלחיצה על קישורים ממודעות מפוקפקות. מומחים מזהירים כי כל פנייה שמבקשת פרטים אישיים או תשלום מיידי צריכה לעורר חשד, במיוחד כשהיא מגיעה "מרופא" או "ממכון רפואי" שלא ניתן לוודא את אמינותו.

תגיות:
המכון לרפואה משפטית
/
האקרים
/
ד"ר חן קוגל
/
פישינג
/
זריקות הרזיה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף