בשנת 2022 חיו כ־890 מיליון מבוגרים עם השמנה, מתוך כ־2.5 מיליארד שמוגדרים עם עודף משקל. הנתונים מצביעים על עלייה חדה: שיעורי ההשמנה בעולם כמעט הוכפלו מאז 1990, ובקרב ילדים ובני נוער מדובר על עלייה פי ארבעה ויותר.
המדדים של השמנה מבוססים על מדד מסת גוף (BMI) משקל ביחס לגובה כאשר השמנת יתר מוגדרת אצל מבוגרים כ־BMI של 30 ומעלה, השמנת יתר חולנית היא 35 ומעלה. עודף משקל מוגדר BMI של מעל 25. המקורות כוללים סקרים מייצגים של אוכלוסיות במדינות רבות, הכוללים מדידות ישירות של גובה ומשקל, וכן מאגרי נתונים וניתוחים סטטיסטיים של קבוצת המחקר NCD-RisC שמאגדת מחקרים מ־1980 והלאה וכוללת מיליוני משתתפים. הנתונים מותאמים לגיל ולמין כדי לאפשר השוואה בין מדינות שבהן האוכלוסייה שונה מבחינת מבנה וגיל.
הפערים בין המדינות קיצוניים: בעוד במדינות האיים באוקיאנוס השקט למעלה משני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהשמנה, במזרח אסיה שיעור ההשמנה נמוך מאוד - פחות מעשרה אחוזים בלבד.
השמנה אינה רק סוגיה אסתטית, מדובר בגורם סיכון מרכזי למחלות רבות: סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, חלק מסוגי הסרטן, בעיות מפרקים ודום נשימה בשינה. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את ההשמנה כאחת הסיבות המרכזיות לתמותה מוקדמת ולמוגבלות בעולם.
הגורמים לתופעה מגוונים: עלייה בצריכת מזון מעובד עתיר שומן וסוכר, ירידה דרמטית בפעילות גופנית, שימוש מוגבר ברכב, שעות ישיבה רבות ושינוי בהרגלי התזונה בעקבות אורח חיים עירוני. התוצאה היא עומס עצום על מערכות הבריאות, עלייה בהוצאות הציבוריות ועלייה חדה במחלות נלוות בגיל צעיר.
בקרב המדינות המפותחות, יפן ודרום קוריאה מצליחות לשמור על שיעור השמנה מהנמוכים בעולם. בתרבויות אלה מקובל לאכול מנות קטנות, דלות בשומן רווי ועתירות בירקות, דגים ואורז. השימוש בתחבורה ציבורית, ההליכה היומיומית והמדיניות הציבורית המעודדת אורח חיים פעיל מסייעים לשמור על משקל תקין.
במדינות אלה קיימת גם מדיניות עקבית של חינוך תזונתי בבתי ספר, רגולציה על פרסום מזון מזיק והגבלות על מכירת מזון עתיר קלוריות לילדים. הניסיון שלהן מוכיח ששילוב בין תרבות תזונה מסורתית למדיניות בריאות ציבורית אפקטיבית עשוי לבלום מגמות השמנה ארוכות טווח.
בארצות הברית, אחת המדינות בעלות שיעור ההשמנה הגבוה בעולם, נרשמה בשנים האחרונות ירידה קלה בשיעור ההשמנה. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת GLP-1 בהן סמאגלוטייד (Ozempic, Wegovy) ותרופות חדשות יותר. התרופות הללו גורמות לתחושת שובע, האטת קצב עיכול המזון וירידה הדרגתית במשקל, והפכו לתופעה רחבה בקרב מיליוני אמריקנים.
על פי סקרים שנערכו ב־2025, מדובר בירידה ראשונה זה שנים בשיעור ההשמנה בארצות הברית – תוצאה ישירה של מה שמכונה "מהפכת זריקות ההרזיה". עם זאת, החוקרים מזהירים מפני הסתמכות יתר על תרופות במקום שינויי אורח חיים ארוכי טווח.
בישראל שיעור ההשמנה במבוגרים מוערך בכ־24 אחוז נתון שממקם אותה סביב ממוצע מדינות ה־OECD . שיעור עודף המשקל הכולל גבוה בהרבה, והפערים החברתיים־כלכליים ניכרים: באזורים בעלי הכנסה נמוכה השיעורים גבוהים משמעותית.
מערכת הבריאות הישראלית משקיעה בתכניות חינוך לבריאות, סימון תזונתי על מוצרים ופרויקטים לעידוד פעילות גופנית, אך האתגר נותר מורכב. זמינות המזון המעובד, לחץ הזמן והישיבה הממושכת במקומות העבודה מקשים על שמירה על אורח חיים בריא. המדינות שהצליחו להפחית את שיעורי ההשמנה מוכיחות כי הפתרון דורש תכנון עירוני שמעודד הליכה, חינוך תזונתי מגיל צעיר, נגישות לפעילות גופנית ותמרוץ מזון בריא על פני מזון מעובד.
התרעות פיקוד העורף