כשליש מההורים בישראל ובבריטניה, 37 אחוזים, דיווחו כי הם סומכים פחות על חיסונים לעומת התקופה שלפני הקורונה. החוקרים מזהירים כי גם ירידה מתונה בהיקף ההתחסנות עלולה להביא לאובדן חסינות עדר ולהתפרצות מחלות מדבקות.
המחקר התמקד בשני חיסוני ליבה בילדות, החיסון המשולב נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת, והחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת. בבריטניה ירד שיעור ההתחסנות נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת מ־96.5 ל־94.7 אחוזים, והחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת ירד מ־97.3 ל־93.6 אחוזים. בישראל נרשמה ירידה דומה – מ־95.3 ל־93.1 אחוזים בחיסון המשולב, ומ־94.3 ל־91.6 אחוזים בחיסון החצבת.
לדברי החוקרים, לא רק החשש מחיסוני הקורונה הוא שהשפיע על הירידה באמון הציבור, אלא בעיקר האופן שבו הוצגה המדיניות לציבור בזמן המשבר. ההחלטות המשתנות של רשויות הבריאות בתחילת המגפה, השונות בין מדינות, והתקשורת הציבורית הבלתי עקבית יצרו תחושה שהמומחים "לא יודעים מה הם עושים", ופגעו באמון ההורים.
פרופסור מיכאל אדלשטיין, החוקר הראשי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, מסביר: "חלק הולך וגדל בציבור כבר לא סומך על חיסונים כפי שסמך בעבר, לא בגלל החיסונים עצמם אלא מהאופן שבו נוהלה התקשורת סביבם שגרמו לבלבול או חוסר ידיעה. גם אם מדובר באחוזים קטנים, ירידה כזו עלולה לגרום במהירות לאובדן החסינות הקולקטיבית, כפי שאנו רואים כיום בהתפרצויות חצבת בישראל ובארצות הברית. זהו מסר למשרד הבריאות לא לשבת בחיבוק ידיים אלא להתחיל להיאבק במגמה כבר היום כדי למנוע את התפרצויות המחר".
לדבריו, אמון ציבורי לוקח שנים לבנות אך ניתן להרוס אותו בזמן קצר. "אם נסתכל על המשבר של סוף שנות התשעים שבו הופצו ידיעות שקריות שחיסון החצבת גורם לאוטיזם, נדרשו שנים לשוב לשיעורי ההתחסנות שלפני המשבר. במקרה הנוכחי הירידה קטנה יותר, אך חשוב לפעול מיד. נדרשת תקשורת ברורה עם הציבור, עידוד הורים להביא את ילדיהם בזמן לחיסונים, והפחתת חסמים. יש להתאים את המסרים לקבוצות שונות באוכלוסייה, בעיקר לאלה שבהן ניכרת ירידה משמעותית בהתחסנות".
אדלשטיין מציין כי הירידה באמון אינה תופעה חולפת. "במקומות רבים בישראל המצב נמשך ואף מחמיר. לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור ההתחסנות בזמן של מנת החצבת הראשונה ירד במרפאת הר נוף בירושלים מ־41 אחוזים בשנת 2022 ל־36 אחוזים ב־2024. בתל אביב המרכזית ירד הכיסוי מ־71 ל־61 אחוזים באותה תקופה".
"אלו רק שתי דוגמאות ויש רבות נוספות. ההתפרצות הנוכחית של החצבת ממחישה היטב את ההשלכות של תת־התחסנות, בעיקר בקרב האוכלוסייה החרדית, שהיא כיום הקבוצה הפחות מחוסנת בישראל. לצערנו, אם לא תינקט פעולה מיידית, צפויות התפרצויות נוספות".
התרעות פיקוד העורף