על פי גורמים צבאיים, חבריו הזעיקו את החובשים שפתחו בניסיונות החייאה, אך למרות מאמצים ממושכים שכללו עיסוי לב, הנשמות ומתן תרופות, החייל לא שב להכרה ומותו נקבע במקום. כעת נשאלות שאלות קשות במערכת הצבאית: מדוע לא נשא החייל את המזרק האישי שניתן לו? מדוע לא ווידאו מפקדיו זאת כחלק מבקרת בריאות שגרתית? האם לא הוחזק מזרק אפיפן בערכת ההחייאה של הצוות הרפואי או במרפאת הבסיס?
אלרגיה למזון היא תגובה חיסונית מוגזמת של הגוף לחלבון זר, שבדרך כלל איננו מסוכן לאדם שאיננו אלרגי. במצב של אלרגיה לשומשום, מערכת החיסון מזהה את חלבון השומשום כאויב, ומשחררת במהירות חומרים כימיים כמו היסטמין. חומרים אלה גורמים להתרחבות כלי דם, ירידת לחץ דם, בצקת בדרכי הנשימה, גרד ונפיחות בפנים, בלשון ובגרון. בתוך דקות עלול החולה להיכנס למצב של הלם אנפילקטי שבו לחץ הדם צונח, זרימת הדם למוח וללב נפגעת, ונשקפת סכנת חיים מיידית.
מבחינה פתופיזיולוגית, הלם אנפילקטי הוא תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון. לאחר חשיפה לאלרגן, תאי פיטום ובזופילים משחררים חומרים מתווכים כמו היסטמין, לויקוטריאנים ופרוסטגלנדינים. חומרים אלו גורמים להתרחבות כלי הדם, לעלייה בחדירותם ולדליפת נוזלים לרקמות - תהליך שמוביל לבצקת, ירידה חדה בלחץ הדם והפרעה חמורה באספקת הדם למוח וללב. במקביל, השרירים בדרכי הנשימה מתכווצים, נוצר קושי חמור בנשימה, ובהיעדר טיפול מהיר נגרמת קריסת מערכות ואיבוד הכרה.
הטיפול בהלם אנפילקטי חייב להתבצע במהירות. הצעד הראשון הוא הזרקת אפיפן - מזרק אוטומטי שמכיל אדרנלין (אפינפרין) הניתן לתוך השריר בירך. האדרנלין גורם לכיווץ כלי הדם, מעלה את לחץ הדם, משפר את זרימת האוויר בדרכי הנשימה, ומאט את התגובה האלרגית. אם אין שיפור, ניתן להזריק מנת אדרנלין נוספת לאחר מספר דקות.
מזרק האפיפן פועל בגוף במספר מנגנונים: הוא נקשר לקולטנים אלפא-אדרנרגיים בדפנות כלי הדם וגורם לכיווצם, ובכך עוצר את הנזילה מהרקמות ומונע בצקות בדרכי הנשימה. במקביל, הוא מפעיל קולטנים בטא-2 בריאות שמרפים את השרירים בדרכי הנשימה ומאפשרים נשימה טובה יותר. בנוסף, האדרנלין מגביר את קצב הלב ואת עוצמת פעימותיו דרך קולטני בטא-1 בלב, ובכך משפר את אספקת הדם למוח ולריאות. הוא גם מדכא את שחרור ההיסטמין והחומרים הדלקתיים מתאי מערכת החיסון, ובכך עוצר את ההתדרדרות של התגובה האלרגית.
השפעת האפיפן מתחילה תוך שניות ונמשכת כעשר עד עשרים דקות בלבד, ולכן יש לפנות מיד לבית חולים גם אם חל שיפור במצב. כאשר אין מזרק אפיפן זמין, ניתן להזריק אדרנלין מבקבוקון חירום הנמצא בתיק ההחייאה או להשתמש בתרופות נלוות כמו אנטיהיסטמינים, סטרואידים ונוזלים תוך-ורידיים לשמירה על לחץ הדם. אך רק האדרנלין מציל חיים באופן מיידי.
מזרק האפיפן מופעל בקלות: מסירים את מכסה הבטיחות, מצמידים את המזרק לצד החיצוני של הירך בזווית ישרה ולוחצים עד ששומעים קליק המעיד שהמזרק הופעל. יש להחזיק את המזרק צמוד לרגל במשך כעשר שניות, לעסות קלות את המקום ולפנות מידית לטיפול רפואי.
התרעות פיקוד העורף