"אם הליחה שיוצאת היא אכן מוגלתית, ולעיתים יש בה מעט דם, יש חשיבות גם לביקור אצל רופא אף־אוזן־גרון כדי לשלול זיהום או דלקת בדרכי הנשימה העליונות או בסינוסים. תחושת מרירות שמקורה בקיבה לרוב מלווה בצרבת, שיעול לילי, תחושת חומציות או ‘שריפה’ בחזה. אם אין סימנים ברורים לכך, חשוב לבדוק גם גורמים אחרים, למשל, נשימה דרך הפה בזמן השינה. כשישנים בפה פתוח, חלל הפה מתייבש לחלוטין, ולעיתים התחושה בבוקר היא ממש כמו נייר זכוכית בגרון, דבר שיוצר טעם רע".
"כדאי לבחון גם אפשרות של זיהום חיידקי מסוג הליקובקטר פילורי, שעלול לגרום לטעם מר ולהפרעות שונות במערכת העיכול. הבדיקה פשוטה יחסית, ואם יש צורך ניתן להתחיל טיפול מותאם. במקביל, יש מטופלים שמפיקים תועלת מתרופות נוגדות חומציות לתקופה מוגבלת, אך חשוב לעשות זאת בליווי רופא בלבד. לסיכום, מומלץ ללכת לבדיקת חניכיים ושיניים, להיפגש עם רופא אף־אוזן־גרון, ומומלצים גם בדיקת הליקובקטר וטיפול נגד חומציות, בהנחיית הרופא. ברוב המקרים, טיפול נכון באזור הבעייתי פותר את הבעיה לחלוטין”.
"עד אז ניתן להסתפק במשככי כאבים קלים, כאקמול או אופטלגין, ולהימנע מתרופות אנטי־דלקתיות עד לקבלת הערכה מדויקת, משום שהן עלולות להשפיע על תהליך הריפוי. אפשר לבצע עיסוי מקומי עדין עם משחות כטראומיל או וולטרן, אך לא מעבר לכך. כיוון שכל שריר ומפרק באזור האגן עשויים ליצור דפוס כאב שונה, חשוב מאוד להתבסס על בדיקה הדמייתית ולא להסתמך רק על הערכה ראשונית”.
"בנוסף לכך יש ליריקה, שבה המינון ההתחלתי הוא סביב 50 מ״ג, ובהמשך הוא מותאם למשקל ולתסמינים. חשוב לדעת כי תופעות הלוואי של התרופות נדירות יחסית, אפשר להפסיק שימוש בכל תרופה כזו אם היא אינה מתאימה. יש ליטול את הכדור באותה שעה מדי יום. התרופות אינן פועלות מיד, לרוב נדרשים שבועיים־שלושה עד שמורגש שיפור משמעותי. בנוסף לתרופות, חשוב להקפיד על איזון סוכר, פעילות גופנית עדינה, ושמירה על בריאות כפות הרגליים. ברוב המקרים, טיפול נכון משפר משמעותית את איכות החיים”.