"מחווה" פועלת לחיזוק האנושיות והחמלה במערכת הבריאות הישראלית, מתוך אמונה שחמלה איננה מותרות אלא כלי טיפולי משמעותי. הנהלת "גהה" והעמותה קבעו עם היציאה לדרך מספר מטרות ליישום היוזמה בהן חיזוק הקשר האישי מטפל-מטופל, הגברת חמלה וראיית המטופל כאדם שלם בדגש על תקווה והחלמה, הגברת תחושת המשמעות של הצוותים ובניית תכנית מותאמת בשיתוף עם צוותים ומטופלים לאופי המיוחד של האשפוז בבריאות הנפש.
כיום היוזמה מוטמעת כחלק מהשגרה הקלינית של קבלת מטופל במחלקה ה' בגהה, במהלכה המטופלים ממלאים את "רציתי שתדעו", בו מוצג סיפורם האישי, מלווה בתמונה מרגע משמעותי. כך, הצוות יכול להכיר אותם טוב יותר ונוצר שיח מקרב. בפיילוט שהתקיים שולבו כלים נוספים ונמצא שבמחלקה הדרך היעילה והמועדפת היא בשיתוף קבוצתי, בו המטופלים נחשפו זה לזה ולצוות דרך סיפורים אישיים, ובכך נבנה מרחב בטוח של הקשבה וחיבור.
יעל, מטופלת בשנות ה 20 לחייה, שאושפזה אשפוז ראשון בעקבות התפתחות של מצב פסיכוטי, מספרת: "בקבוצת 'רציתי שתדעו' היתה לי ההזדמנות לשתף ולספר על חיי ועל הדברים שאני אוהבת לעשות. זו היתה הזדמנות להכיר אותי כמו שאני, מעבר למחלה ולאשפוז הנוכחי.
סיפרתי שם שאני שרה במקהלה ועד כמה אני מתגעגעת לשיר. מרגע זה, פתאום אנשי הצוות והמטופלים התחילו להתייחס אלי יותר כאל מי שאוהבת לשיר, ופחות לפי האבחנה שלי. זה היה מעצים. הרגשתי שמכירים אותי יותר כאדם ופחות לפי המחלה שלי".
גם תכונה קיימת ניתן לטפח ולשפר. תהליך ההטמעה של 'רציתי שתדעו' בגהה הוכיח, כי כלים נרטיביים יכולים להיות בעלי כוח משמעותי בשיפור חוויית המטופל, ביצירת חיבור בין אנשים ובהעצמת תהליכים טיפוליים וההצלחה בהטעמתו בקבוצות מצביעה על פוטנציאל להמשך פיתוחו וליישום נרחב יותר שלו במערכות בריאות נוספות.
דוגמא לכך היא סיפורו של מטופל צעיר במחלקה סגורה שהתגלה כמתכנת משחקים מצליח, והדבר שינה את האופן שבו הצוות ראה אותו, שכן מתודה פשוטה של שיתוף אישי מייצרת קרבה, מגבירה את ראיית האדם מעבר למחלתו, מפחיתה סטיגמה, משפרת את איכות הטיפול ומחזקת את אמון המטופלים בצוות.