"יש פה החלטות מאוד מורכבות שאתם צריכים לקחת" אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "וכמו בכל שנה ההחלטות נהיות יותר מורכבות, צריך לעשות פה הרבה מאוד איזונים עדינים בין צרכים וערכים, ולהבטיח שהסל הישראלי יישאר מעודכן. שאנחנו נדע להסתכל לציבור הישראלי בעיניים בסוף התהליך שלכם, למטופלים ולמטפלים, שידעו שהם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר והמטפלים יכולים להעניק את הטיפול הטוב ביותר וזה לא דבר שאנו לוקחים אותו כמובן מאליו. יש פה איזונים בין טכנולוגיות שונות, בין ערכים של הצלת חיים ושיפורם".
"גם השנה אנו פועלים בצל מציאות לא פשוטה", אמרה יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה, "זה מכבר הסתיימה הלחימה, אך רבים בתוכנו נלחמים כעת את המלחמה הקשה יותר, המלחמה שלאחר המלחמה. כמעט ואין בית או משפחה שהתקופה הזו לא נגעה בהם. היא נוכחת בחיינו, במערכות הציבוריות, ובוודאי – גם במערכת הבריאות.
"אנו ערים לצרכים החדשים והמיוחדים שנוצרו: לצורך בהרחבת שירותי בריאות, לשיקום הפיזי והנפשי של נפגעים ולתמיכה במשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. לא אחת חולים אומרים לי כי אינם חשים בנוח לדבר על כאבם או על פחדיהם, כאשר סביבם כה רבים נשאו בגופם ובנפשם את מחיר המלחמה. ואני משיבה להם, על הזכות הזו הם נלחמו. על הזכות של כל אחת ואחד מאיתנו לחיות כאן חיים של ביטחון, בריאות ותקווה".
מדי שנה מתכנסת וועדת סל התרופות כדי לאשר תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות תחת תקציב נפרד משאר תקציב המשרד ושעומד על 14 מיליארד שקלים, עליו מתווספת מדי שנה תוספת תקציבית העומדת על 650 מיליון שקלים. על אף הביקורת הרבה מכך שתרופות רבות נותרות כל שנה מחוץ לרשימה, הסל הישראלי נחשב דווקא לאחד הנרחבים בעולם המערבי. הועדה צפויה להגיש לאישור שר הבריאות את המלצותיה בתחילת ינואר.