המחקר התבסס על נתוני 1,164 נבדקים בריאים, שממוצע גילם עמד על 55.17 שנים. כ-52 אחוז מהמשתתפים היו נשים וכ-39 אחוז השתייכו לאוכלוסיות שאינן לבנות. כל המשתתפים עברו בדיקת MRI מקיפה שכללה הדמיה של המוח, הערכת מסת השריר ומדידת השומן הויסצרלי, השומן העמוק המקיף את איברי הבטן. במקביל, גיל המוח הביולוגי של כל משתתף הוערך באמצעות אלגוריתם שנבנה על בסיס 5,500 בדיקות MRI של מבוגרים בני 18 עד 89.
בניתוח הנתונים נמצא כי גיל המוח הממוצע היה 56.04 שנים, מעט גבוה מן הגיל הכרונולוגי הממוצע. מהשוואת המדדים עלה כי יחס נמוך בין שומן ויסצרלי לשריר ומסת שריר גבוהה נקשרו לגיל מוח צעיר יותר. לעומת זאת, רמה נמוכה של שריר עם רמה גבוהה של שומן ויסצרלי נקשרו לגיל מוח מבוגר יותר. הפער הממוצע בין גיל המוח לבין הגיל הכרונולוגי עמד על 0.69 שנים, אך לא היה מובהק סטטיסטית.
שומן ויסצרלי נחשב לשומן המסוכן ביותר בגוף. הוא מצטבר עמוק בחלל הבטן, סביב איברים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, ועלול לשחרר חומרים דלקתיים המשפיעים על תהליכים מטבוליים ועל תפקוד מערכות שונות. בניגוד לשומן התת עורי המצוי מתחת לעור וממלא תפקיד של מאגר אנרגיה, השומן הויסצרלי קשור לסיכון מוגבר לסוכרת, יתר שומנים בדם, מחלות לב ותהליכי דלקת כרוניים. במחקר הנוכחי נמצא כי רק השומן הויסצרלי, ולא השומן התת עורי, נקשר להזדקנות מוחית.
החוקרים מדגישים כי "שומן ויסצרלי הוא השומן הבעייתי ביותר. הוא נקשר לשיעור גבוה של סוכרת, עמידות לאינסולין, מצבים טרום סוכרתיים וכולסטרול גבוה. כל אלה מגבירים את רמת הדלקת בגוף, ובסופו של דבר משפיעים על המוח. זהו המנגנון המרכזי שבו אנו מאמינים שהשמנה משפיעה על הסיכון לאלצהיימר", אמר ד"ר ראג'י.
שיטת העבודה שילבה בין הדמיה מדויקת לבין ניתוח ממוחשב רב משתנים. נפחי השריר והשומן חושבו מתוך ההדמיות, והאלגוריתם העריך את גיל המוח הביולוגי והשווה אותו לגיל האמיתי. השילוב איפשר לבחון את ההשפעה המצטברת של מבנה הגוף על תהליכי ההזדקנות הנוירולוגית.
אחת ממסקנות המחקר היא כי מדדים מקובלים כמו BMI אינם מבחינים בין סוגי השומן ואינם משקפים את מצב השריר. ד"ר ראג'י מציין כי "BMI נמוך עלול להטעות. מי שיש לו יותר שומן ויסצרלי ופחות מסת שריר יכול להציג מוח שנראה מבוגר יותר, ללא קשר ל מדד ה-BMI".
התרעות פיקוד העורף