המון אומגה 3: המבחן הגדול של זרעי הפלא הגיע - מה עדיף צ'יה או פשתן | ד"ר מאיה רוזמן

שניהם עשירים באומגה 3 וסיבים תזונתיים, אך לצ'יה ולפשתן מאפיינים שונים בספיגה, בהשרייה ובטחינה. כך תדעו מה לבחור, איך לצרוך כל אחד מהם - ומה באמת מעניק את הערך הגבוה ביותר לגוף | ד"ר מאיה רוזמן

ד"ר מאיה רוזמן צילום: מועצת הצמחים
זרעי צ'יה
זרעי צ'יה | צילום: אינג אימג'
2
גלריה
זרעי פשתן
זרעי פשתן | צילום: אינגאימג'

יתרון פשתן טחון: זמינות ביולוגית גבוהה יותר:  הגוף סופג טוב יותר את החומרים הפעילים (כגון אומגה 3 וליגננים) מפשתן טחון בהשוואה לזרעים שלמים. יתרון פשתן שלם: חיי מדף ארוכים יותר - זרעים שלמים נשמרים לאורך זמן מבלי להתחמצן.

כפית אחת של צ'יה מכילה כ־5 גרם סיבים. הג'ל הנוצר מסייע לעידוד תנועתיות מעיים ומקל על עצירות ולכן הצ'יה נחשבת לאחד ממזונות הסיבים העשירים והיעילים ביותר. תכולה גבוהה של סידן, מגנזיום ונוגדי חמצון: ב־100 גרם צ'יה יש כ־630 מ"ג סידן (!) – יותר מרוב מוצרי החלב.

מינון יומי מומלץ: 1–2 כפיות (5–10 גרם) ליום מספיקות בהחלט עבור רוב האנשים כדי ליהנות מהיתרונות. מי שסובל מעצירות יכול להגדיל ל־2 כפות – אך רק עם שתייה מרובה.

אחרי השרייה – הבחירה הבריאה ביותר: השרייה ל־10–20 דקות לפני האכילה משפרת את העיכול, מפחיתה סיכון לנפיחות, ומבטיחה ספיגה מיטבית של הסיבים והמינרלים.

תגיות:
מאיה רוזמן
/
זרעי צ'יה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף