מהו סרטן חלל הפה?
מהי שכיחות המחלה בישראל ובעולם?
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן וארגוני בריאות בינלאומיים, בישראל מאובחנים מדי שנה כמה מאות חולים חדשים. בעולם המספרים מגיעים לכמה מאות אלפים. השכיחות גבוהה בקרב גברים, אך בשנים האחרונות נראית עלייה גם בקרב נשים, תוצאה של שינויי התנהגות וחשיפה ממושכת לגורמים כמו עישון ואלכוהול. גידולים הקשורים לנגיף הפפילומה האנושי נפוצים יותר בקרב צעירים, תופעה שנבחנת כיום על ידי גופי בריאות שונים. פרופ' סרוג'י מדגיש שהמחלה אינה מקבלת את תשומת הלב הציבורית שמקבלים גידולים אחרים ולכן חלק מהחולים כלל אינם מודעים לסימנים הראשונים.
מי נמצא בקבוצת סיכון?
עישון הוא גורם הסיכון הבולט ביותר. לצדו שתיית אלכוהול מרובה, זיהום בנגיף הפפילומה האנושי, חשיפה כרונית לשמש, ותזונה דלה בפירות וירקות. פרופ' סרוג'י מציין שהשילוב בין עישון ואלכוהול מגביר את הנזק לרקמות חלל הפה באופן משמעותי. החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי מפחית את הסיכון לחלק מהגידולים, אך שיעורי ההתחסנות אינם גבוהים בכל האוכלוסיות. מצב שיניים וחניכיים לקוי יוצר גירוי כרוני שעלול לזרז התפתחות תהליכים טרום סרטניים.
מה מתרחש במחלה?
הגידול מתפתח בדרך כלל בעקבות פגיעה מצטברת בתאי האפיתל. נזק כרוני מעישון או מאלכוהול, או חדירה של נגיף הפפילומה האנושי, מובילים לשינויים גנטיים המשבשים את יכולת התא לתקן טעויות ולווסת חלוקה. בשלב זה נוצר גידול שמתחיל להתפשט אל השרירים, לעצמות הלסת ולמערכת הלימפה. פרופ' סרוג'י מסביר שהחדירה המהירה יחסית לרקמות הסמוכות נובעת מהמבנה הצפוף של חלל הפה. כל שינוי באזור כזה משפיע מיד על מערכות בסיסיות כמו בליעה, לעיסה ודיבור.
מהם התסמינים שצריכים לעורר חשד?
הסימנים הראשונים אינם תמיד חד משמעיים. פצע שאינו מחלים במשך שבועיים, כתם לבן או אדמדם ברירית הפה, כאב מתמשך, גוש בלחי או בלשון, קושי בבליעה, צרידות ממושכת, דימום לא מוסבר וריח רע מהפה שאינו מגיב לטיפול – כל אלה מצדיקים בדיקה רפואית. בתוך כך, נפיחות בצוואר עשויה להצביע על מעורבות בלוטות לימפה. פרופ' סרוג'י מציין שחולים רבים מייחסים פצעים בחלל הפה לגירוי חולף ומגיעים לאבחון רק לאחר התקדמות המחלה.
אילו בדיקות דרושות לאבחון?
האבחון מתחיל בבדיקה קלינית על ידי מומחה כירורגיית פה ולסת או מומחה רפואת הפה. במקרה של חשד, ביופסיה מרקמה חשודה מבוצעת והיא הבדיקה הקובעת. במקביל נעשות הדמיות כמו סי טי, אם אר איי או פט-סיטי כדי להעריך את שלב המחלה ואת מעורבות בלוטות הלימפה. פרופ' סרוג'י מציין שבשנים האחרונות נעשה שימוש באמצעי אור לאיתור מוקדם של שינויים ברקמה, אך ההכרעה תלויה בביופסיה. בדיקות שגרתיות אצל רופא שיניים מאפשרות לעתים להבחין בנגעים בשלבים מוקדמים הרבה יותר, לפני התפשטות נרחבת.
מהם הטיפולים המקובלים?
הטיפול נקבע לפי גודל הגידול, מיקומו, חדירתו לרקמות העמוקות, ומידת מעורבות בלוטות הלימפה. במקרים רבים הגישה הכירורגית היא קו הטיפול הראשון. ניתוחים להסרת הגידול ולשחזור הרקמה הפגועה מבוצעים כיום בטכניקות מתקדמות הכוללות שיחזור באמצעות רקמות מאזורי גוף אחרים. עם זאת, בחלק מהמקרים ניתן לסגור את אזור הכריתה בצורה ראשונית, ללא צורך בשחזור מורכב. חלק מהפרוצדורות נעשות בגישה רובוטית המאפשרת דיוק גבוה יותר ושימור רקמות סמוכות. פרופ' סרוג'י מסביר שניתוחי שיקום אלה מקבלים חשיבות מיוחדת משום שהפגיעה התפקודית עלולה להיות משמעותית.
לאחר הניתוח נדרש לעתים טיפול קרינתי שנקבע בהתאם למאפייני הגידול. שיטות הקרנה חדשות מאפשרות התאמה מדויקת של שדות הקרינה וצמצום הפגיעה ברקמות בריאות. במקרים מסוימים ניתן טיפול כימותרפי במקביל לקרינה. בשנים האחרונות נכנסה האימונותרפיה לקדמת הטיפול בגידולים ממאירים בחלל הפה. הטיפול מפעיל את מערכת החיסון נגד תאי הגידול ונמצא יעיל במיוחד בגידולים מתקדמים או במצבים שבהם המחלה חזרה. טיפולים ביולוגיים ממוקדים ניתנים לחלק מהחולים בהתאם לפרופיל המולקולרי של הגידול. פרופ' סרוג'י מציין שהטיפול המשולב מאפשר כיום הישגים שלא היו אפשריים לפני עשור.
הפרוגנוזה, כלומר תחזית הריפוי, מושפעת בעיקר משלב האבחון. כאשר הגידול מזוהה בשלב מוקדם, שיעורי ההחלמה גבוהים. לעומת זאת, במקרים שבהם יש מעורבות של בלוטות לימפה או חדירה עמוקה לעצם, שיעורי ההישרדות נמוכים יותר. בתוך כך, גידולים הקשורים לנגיף הפפילומה האנושי מגיבים לרוב טוב יותר לטיפול. פרופ' סרוג'י מדגיש שהפער בין גילוי מוקדם למאוחר הוא משמעותי ומדגיש את הצורך בהגברת מודעות הציבור.
כיצד מתבצע השיקום?
השיקום לאחר הטיפול הוא תפקודי ואסתטי. רופאי שיקום הפה בונים פתרונות מותאמים כמו שתלים ותותבות ייעודיות. במקרים מסוימים נדרשת בנייה מחדש של מבני הגולגולת באמצעות שתלים או רקמות שנלקחו מאזור אחר בגוף. בנוסף, בעזרת תכנון וירטואלי בתוכנות מחשב מתקדמות ניתן כיום לתכנן ולייצר שתלים מותאמים־אישית, המספקים דיוק רב יותר ושיפור משמעותי בתוצאות השחזור. בתוך כך מטופלים מופנים לטיפולים משלימים כמו פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת כדי לשפר בליעה ודיבור. פרופ' סרוג'י מציין שהשיקום הוא תהליך ממושך הדורש ליווי של צוות רב מקצועי, אך בזכות המערכות השחזוריות החדשות ניתן להגיע לתוצאות טובות בהרבה מאשר בעבר.
"סרטן חלל הפה כמעט ואינו נוכח בשיח הציבורי למרות הסיכון המשמעותי שהוא מציב" מסכם פרופ' סרוג'י, "בניגוד לגידולים אחרים, רבים אינם מודעים לסימנים המוקדמים ולגורמי הסיכון. העלאת מודעות לעישון, לאלכוהול ולנגיף הפפילומה האנושי, לצד בדיקות שגרתיות ובפרט בדיקות תקופתיות אצל רופא שיניים שיכולות לזהות נגעים מוקדמים עוד לפני הופעת תסמינים, הם צעדים שעשויים להפחית את שיעור החולים".
התרעות פיקוד העורף