אלפי סריקות מוח חושפות: ההתבגרות לא מסתיימת בגיל 18

מחקר חדש המתבסס על אלפי סריקות מוחיות מגלה שמערכת העצבים המרכזית עוברת חמישה שלבים ברורים לאורך החיים. הממצאים מערערים על ההנחה שהקוגניציה האנושית עולה עד לשיא ואז דועכת

ד"ר איתי גל צילום: מעריב אונליין
תא עצב מוחי. מיליוני פעולות 24/7
תא עצב מוחי. מיליוני פעולות 24/7 | צילום: שאטרסטוק
2
גלריה

ההתבגרות לא עוצרת בגיל 18: מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications מציע כעת תמונת חיים חדשה של המוח האנושי. על פי החוקרים, מוח האדם עובר חמישה "עידנים" שונים, הנמשכים מילדות ועד גיל הזקנה המאוחרת. הממצאים, שנאספו מניתוח של כ־3,800 סריקות MRI של תינוקות ועד בני תשעים, מצביעים על מגמות מבניות עמוקות ברשתות העצבים, ומגלים נקודות מפנה מדויקות במהלך החיים.

על פי הממצאים העידן הראשון של שלבי החיים של המוח נמשך מלידה ועד גיל 9. בשנים אלו מתרחשת צמיחה מואצת של חומר אפור ולבן, תוך התארגנות מחדש של המסלולים העצביים. זוהי תקופה שבה המוח מתעצב בקצב מהיר, רוכש יכולות בסיסיות ומנסח מחדש את אופן העיבוד של מידע.

ד''ר ליאור אונגר. המוח דינמי
ד''ר ליאור אונגר. המוח דינמי | צילום: יח''צ שיבא

העידן השני, בין גיל 9 ל־32, הוא הארוך והמפתיע ביותר. החוקרים מצאו שהוא התקופה היחידה שבה רשתות המוח ממשיכות להפוך יעילות יותר, עם תקשורת מהירה ורחבה בין אזורים מרוחקים. זוהי תקופה הנחשבת גם לרגישה משמעותית מבחינת בריאות נפשית. מרבית ההפרעות הפסיכיאטריות מופיעות בה, והחוקרים תוהים האם יש משהו בעיצוב מחדש של הרשתות שמגביר את פגיעות המוח למצבי דיכאון, חרדה והפרעות נוספות.

העידן השלישי, מגיל 32 ועד 66, מאופיין ביציבות יחסית. המוח עדיין עובר שינויים, אך הם איטיים ומתונים יותר. זוהי תקופה שבה אנשים נתפסים בדרך כלל כמי שהגיעו לאיזון מבחינת אינטליגנציה, שליטה רגשית ותכונות אישיות.

מגיל 66 ועד 83 מתחיל תהליך חדש. המוח נעשה "מודולרי", כלומר בנוי יותר מרשתות משנה עצמאיות ופחות מחיבור מרכזי מאחד. תקשורת בין אזורים רחוקים נחלשת, והמוח עושה שימוש בנתיבים קצרים ומקומיים. בגיל 83, על פי המחקר, מגיעה נקודת מפנה נוספת, כשהקישוריות המוחית ממשיכה לרדת באופן ניכר.

המחקר התבסס על טכנולוגיה הקרויה MRI דיפוזיוני, המנטרת את תנועת מולקולות המים במוח וכך מאפשרת למפות מסלולי עצב העטופים בשכבה הקרויה "מיילין". החוקרים השתמשו בתשע מאגרי סריקות שונים שאוחדו למודל אחד רחב, מה שיצר את המקבץ הגדול ביותר מסוגו. המטרה הייתה לזהות כיצד רשתות המוח מתחזקות, נחלשות או משתנות לאורך זמן.

"התפיסה שהמוח עובר חמישה שלבים לאורך החיים מדגישה עד כמה הוא דינמי וגמיש" מסביר ד"ר ליאור אונגר, סגן מנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי שיבא, "ייתכן שבעתיד נוכל להשתמש בחלוקה הזו כדי לזהות מצבים רפואיים מוקדם יותר ולכוון טיפולים בצורה מדויקת יותר. אנחנו רק מתחילים להבין את קצב החיים של המוח האנושי, והמחקר הזה מציב אבן דרך משמעותית בדרך הזו".

תגיות:
התפתחות
/
מוח
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף