למה הפוך על הפוך עובד – ואיך ליישם אותו בבית כבר הערב | נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון

עיקרון פסיכולוגי חזק שנקרא "סלידה מהפסד", הוא הנטייה האנושית להגיב חזק יותר לאיום של הפסד. זה נהיה מסקרן עוד יותר כשהופכים את התיאוריה למציאות

נאוה רוזנפלד צילום: ללאשלומית דיליאון צילום: ללא
חדר כושר
חדר כושר | צילום: אינג אימג'
4
גלריה

לא מדובר ברשת גדולה אלא במיקרו־ג׳ים שכונתי עם כמה מכשירים, מוזיקה ברקע ושלט בכניסה שמשנה את כללי המשחק המוכרים: המינוי בחינם, משלמים רק אם לא מגיעים. מי שמגיע, לא משלם. מי שנשאר בבית, משלם קנס. כן, אולי נשמע מוזר, אבל בשנים האחרונות מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מגלים עד כמה כוחו של "הפוך על הפוך" גדול.

חדר כושר
חדר כושר | צילום: אינג אימג'

סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות שפורסמו מאז 2020 בידי קבוצות מחקר מאוניברסיטאות הרווארד, קיימברידג' ואוקספורד מראות שוב ושוב ששינוי קטן בסביבה - מה שמכונה "ברירת מחדל" - משפיע הרבה יותר מהסברים ארוכים על תזונה. ברירת מחדל היא האפשרות שהמוח בוחר בה בלי לחשוב, פשוט כי היא הכי זמינה. כשירקות חתוכים עומדים במרכז שולחן המטבח, הם הופכים לברירת המחדל; כשבקבוק מים זמין יותר מפחית קולה - המוח בוחר במים; וכאשר הצלחות הקטנות נמצאות בהישג יד והגדולות בארון גבוה, אנחנו צורכים פחות גם בלי לשים לב.

עשרות ניסויים נעשו בנושא ביחידות המחקר ההתנהגותי באוניברסיטת קיימברידג' וב־Harvard Chan School, כולל סקירה מקיפה שפורסמה ב־2022 ב"British Journal of Nutrition". הניסויים הראו ששינוי מיקום המזון, נגישות כלי האכילה, סדר המדפים במקרר ואפילו גודל הכוסות משפיעים ישירות על כמות הקלוריות שאנחנו צורכים. בכמה מקומות עבודה שהתנסו במעבר לכוסות קטנות יותר למשקאות ממותקים נמדדה ירידה של עשרות אחוזים בצריכה שלהם. מחקרים מהרווארד, ייל ו־University College London שפורסמו מאז תחילת העשור בכתבי עת מדעיים הראו ששילוב בין תמריצים חיוביים קטנים, ניטור דיגיטלי פשוט ותמיכה חברתית יוצר שינויים בהרגלי פעילות גופנית ותזונה שנשמרים חודשים ואף שנים.

חדר כושר
חדר כושר | צילום: אינג אימג'

לפי נתונים שפורסמו בין השנים 2024־2023, תוכניות אלו העלו את שיעורי ההשתתפות בפעילות גופנית ושיפרו מדדים בריאותיים בקרב משתתפים שהתמידו. במקביל, יותר מקומות עבודה וקהילות עירוניות מאמצים "נאדג'ינג", כלומר התערבויות התנהגותיות קטנות שמכוונות בעדינות את האדם להתנהגות בריאה, בלי לכפות ובלי לשלול אפשרויות. זה יכול להיות מים שמוגשים כברירת מחדל בישיבות, סימון ויזואלי של אפשרויות בריאות יותר בתפריט הקפיטריה, שילוט המדרגות לעידוד שימוש בהן במקום במעלית או יצירת קבוצות וואטסאפ תומכות.

אבל המקום שבו ההשפעה הגדולה ביותר מתרחשת הוא דווקא הבית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, שינוי תזונתי לא חייב להתחיל במה שמורידים - אלא במה שמוסיפים. וכאן מגיעה נקודת המפתח: שינויי סביבה. צלחת עם ירקות ופירות שטופים ואפילו חתוכים על שולחן המטבח, מים זמינים יותר ממשקאות אחרים, צלחות קטנות למזונות עתירי קלוריות, עוגיות בארון ולא בצנצנת שקופה על השיש, כל אלה מייצרים "סביבה בריאה כברירת מחדל".

צלחת פירות, אילוסטרציה
צלחת פירות, אילוסטרציה | צילום: אינגאימג'

לא צריך יותר מהרגל חדש אחד. כדי להפוך את ההתחייבות הבריאותית שלנו למהנה, פשוטה ואפקטיבית יותר, מומלץ להתמקד בהרגל אחד, להסתמך על סביבה תומכת - ולזכור שלא מדובר ב"ריצה" אל שלמות, אלא ב"הליכה" עקבית ונעימה יותר לעבר איכות חיים טובה יותר. שינוי אמיתי מתחיל בקטן. נקודה אחת של תמריץ. שינוי קטן בסביבה. תבחרו אחד ו... תצפו להפתעה. כי בסוף, לא צריך חדר כושר בקופנהגן כדי להפעיל על עצמנו את ה"הפוך על הפוך". מספיק להפוך את הבית ואת הסביבה הקרובה למינוי בחינם, שבו כל צעד קטן שעושים הוא הבונוס האמיתי, בלי קנס ובלי עוד דיאטה שלא עובדת.

תגיות:
דיאטה
/
חדר כושר
/
פסיכולוגיה
/
מבחן תיאוריה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף