ברקע לרפורמה עומד עיקרון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלפיו שירותי הבריאות אמורים להינתן למבוטחים במרחק סביר, בזמן סביר ובאיכות סבירה, בדרך של שירות ישיר ולא כתשלום החזר. על רקע זמני המתנה ממושכים במערך התפתחות הילד, הוחלט בשנת 2010 לאפשר במקרים של תור ארוך פנייה לטיפול פרטי עם החזר חלקי מקופת החולים לפי תעריף קבוע. בפועל, ההורים נדרשו לשאת בהפרש גדול בין ההחזר למחיר בפועל, ולעתים שילמו סכומים שהגיעו לפי שניים מגובה ההחזר.
המשמעות עבור משפחות הייתה נטל כלכלי כבד. טיפול לילד בשני תחומים, למשל ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, הוביל את ההורים הוצאה חודשית של כ-1,500 שקלים ויותר. לפי משרד הבריאות, התוצאה הייתה העמקת פערים חברתיים, משום שרבות מהמשפחות אינן יכולות לעמוד בעלויות אלו. במקביל, מטפלים רבים העדיפו לצאת למגזר הפרטי, מה שפגע בזמינות השירות במערכת הציבורית והקשה על פיקוח רציף על איכות הטיפול.
הרפורמה החדשה מבקשת להפוך את המגמה ולהחזיר את מירב הפעילות למערכת הציבורית. לפי עיקרי המדיניות, טיפולים בהתפתחות הילד יינתנו בדומה לשאר שירותי הבריאות הכלולים בסל הבריאות, כמענה ישיר דרך קופות החולים, ולא דרך מנגנון החזרים.
כדי ליישם את המדיניות, הוקצו בשנים האחרונות תקציבים ייעודיים. משנת 2020 עומד התקציב השנתי להרחבת השירותים על 80 מיליון שקלים. בשנת 2025 גדל התקציב ב-50 מיליון שקלים, והוא עומד על 130 מיליון שקלים לשנה, שיופנו כולם להגדלת השירות הציבורי בלבד. התקציב מיועד, בין השאר, להרחבת מסגרות ציבוריות לאבחון ולטיפול, לשילוב מקצועות הבריאות בטיפות חלב ולהשקעה במערכות מחשוב שיאפשרו מעקב הדוק יותר והרחבת מספר הטיפולים במערכת הציבורית.
במשרד הבריאות דיווחו על שורת צעדים שנועדו לחזק את כוח האדם. נחתם הסכם שכר למקצועות הבריאות, בהם ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה ותזונה, שכולל תמריצים למטפלים שיגדילו את היקף המשרה שלהם במערכת הציבורית, בקופות החולים ובבתי החולים. במקביל פועל המשרד יחד עם המוסדות האקדמיים להרחבת מסלולי הלימוד ולהגדלת מספר הסטודנטים במקצועות אלו, ומדווח כבר בשנת הלימודים הנוכחית על גידול בכמות הסטודנטים.
צעד נוסף הוא פרסום חוזר דרישות מינימום, שעל פיו מטפל או מטפלת שברצונם לקבל הכרה לטיפול המזכה בהחזר מקופת חולים, נדרשים לעבוד במערך הציבורי במשך ארבע שנים בהיקף של חצי משרה לפחות. לפי משרד הבריאות, המהלך נועד לחזק את הקשר בין המטפלים לבין המערכת הציבורית ולעודד השתלבות ממושכת בה.
היישום של ביטול ההחזרים ייעשה בשלבים. הפעימה הראשונה ברפורמה אמורה להיכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, והשלמת ההטמעה הצפויה היא בשנת 2030. לאחר שיח נרחב עם קופות החולים, ארגונים, עמותות והורים, הוחלט לרבד את הפעימות לפי גיל הילדים ולפי אזורים שבהם יש מחסור בתשתיות. שינוי נוסף הוא עדכון ההגדרה של "מטופל קיים", שתתייחס מעתה למי שקיבל טיפולים בהחזר באותו תחום בשנה האחרונה. במשרד מציינים כי מעבר השלבים יתבצע באופן מבוקר, תוך בחינת כל שלב לפני המעבר לשלב הבא.
משרד הבריאות מנהל במקביל שיח עם משרד האוצר על תוספת תקציב לתשתיות פיזיות ועל תקצוב יחידות התפתחות הילד הפועלות ברשויות המקומיות. צעד זה לדברי המשרד נועד לאפשר פריסה רחבה יותר של השירותים ולהתאים את זמינותם לצרכים בשטח.
כחלק מההיערכות ליישום הרפורמה הוחלט גם על צעדים תומכים. בין היתר מדובר בפעילות לעדכון הסכמי השכר, מענקים להגדלת היקף המשרה, מענקי שימור, פיילוט בטיפות חלב שמטרתו דיוק טוב יותר של האוכלוסייה המופנית למערך התפתחות הילד, שיפור המדידה של זמני ההמתנה לקבלת טיפול והגדרת תמרוץ שלילי לקופות החולים במקרים של היעדר דיווח במסגרת מבחן תמיכה. סכומי מבחן התמיכה יוגדלו כדי לאפשר השקעה בטכנולוגיות, בתשתיות פיזיות ובמודל טיפול מרוכז "תחת קורת גג אחת".
במקביל צפויות להתווסף עוד כיסאות לימוד באקדמיה, יגדל התעריף עבור הדרכה בשדות קליניים, ותתבצע פעילות לשיווק ולהגברת חשיפה למקצועות הבריאות. מתוכננים גם מענקי מחקר במסגרת תוכנית "ניצנים לבריאות", שנועדה לעודד פיתוח מקצועי והתחדשות בתחום.
כצעד משלים צפוי להיכנס מנגנון משופר למעקב אחר זמני ההמתנה ושאלון דיווח שימולא ישירות על ידי המטופלים ויועבר למשרד הבריאות. כאמור הרפורמה תתחיל את צעדיה הראשונים רק בפברואר, שנים אחרי מצב עגום שבו הוזנח מערך התפתחות הילד, התורים התארכו לכדי חודשים ארוכים של המתנות ולעתים אף יותר משנה, והעלות הכלכלית היתה כבדה מאוד. את ניצני השינוי, שמגיעים מאוחר מאוד, יוכלו ההורים וילדיהם לחוות רק בעוד שנים.
התרעות פיקוד העורף