בעשור האחרון הצטברו עדויות מדעיות רבות שלפיהן רמות גבוהות של ליפופרוטאין A מעלות באופן משמעותי את הסיכון להתקף לב, שבץ מוחי, מחלת עורקים כלילית ואפילו היצרות של מסתמי הלב. הסיבה לכך נעוצה במבנה המולקולרי של החומר, שמקנה לו נטייה להידבק לדפנות כלי הדם ולזרז תהליכים דלקתיים, שגורמים להיווצרות רובד טרשתי. התוצאה היא הצרות של כלי הדם, ירידה בזרימת הדם ללב, ובמקרים מסוימים התפתחות קריש דם שעלול לגרום להתקף לב חריף.
בעולם מתנהלים מחקרים מתקדמים מאוד בהם נעשים נסיונות לפתח תרופות ייעודיות להורדת רמת החלבון השומני ליפופרוטאין והם צפויים להיכנס לשימוש בשנים הקרובות. התרופות הללו עשויות לשנות את המפה הטיפולית וליצור אפשרות טיפול ממוקד בליפופרוטאין, בדומה לטיפול בכולסטרול.
בדיקת הדם עצמה פשוטה ומתבצעת באמצעות דגימת דם רגילה. התוצאה מתקבלת לרוב בתוך ימים אחדים ומדווחת ישירות לרופא היחידה. ערכים תקינים נעים בדרך כלל מתחת ל 30 מיליגרם לדציליטר, בעוד ערכים גבוהים יותר מוגדרים כגורמי סיכון משמעותיים. במקרים של תוצאה גבוהה, הרופא יידרש לבחון האם יש צורך בטיפול תרופתי אינטנסיבי יותר להורדת הכולסטרול, בשינוי תרופות קיימות או בתכנון מעקב רפואי הדוק יותר.
בצה"ל מדגישים כי עבור אנשי הקבע מדובר בצעד חשוב במיוחד, מאחר ששירות ממושך, עומסים נפשיים וגופניים, עבודה בשעות לא שגרתיות וחשיפה למצבי דחק עלולים כולם להגביר את הסיכון לאירועים לבביים. במסגרת זו נועדה הבדיקה להילקח פעם אחת בלבד, והיא זמינה כבר כעת דרך הפניה מכל הרופאים הצבאיים בכל היחידות.
במערכת הבריאות העולמית גוברת ההכרה בכך שליפופרוטאין A הוא אחד מגורמי הסיכון הגנטיים המרכזיים לתחלואה קרדיווסקולרית. מאחר שמדובר בגורם שאי אפשר לשנות באמצעות דיאטה או ספורט, איתור מוקדם שלו עשוי לסייע בטיפול מונע מותאם אישית. בישראל, למרות שמדובר בבדיקה מוכחת מדעית, טרם הוחלט על מימון ציבורי שלה. כעת החלטת צה"ל צפויה להגביר את המודעות וליצור קדימות ברפואה הציבורית.
התרעות פיקוד העורף