גם המדינות המתוכננות לעילא עם התשתיות המתקדמות ביותר סובלות יותר משיטפונות. משטר הרוחות וזרמי הים של כדור הארץ משתבש, עונות השנה מקצינות ומשתנות אבל בישראל כמו בישראל מאשימים את הש.ג ולא חלילה ממשלה שנסוגה מהמאמץ הגלובלי, המאותגר ממילא, להפחית את פליטות גזי החממה ולהאט את הקצנת האקלים.
"אם מגמת גריעת היערות תימשך, בתוך 15 שנה ישראל עלולה להישאר ללא יערות כלל, מה שיוביל לפגיעה אנושה ביכולת הקרקע לספוג מים ולהחלשה דרמטית של ההתמודדות עם מזג האוויר הקיצוני", מזהירה נוי, "שמירה על היערות וצמצום הבנייה על חשבונם הם צעד חיוני להגנה על הציבור ועל הסביבה".
בביצקי מזהירה: "הקיצוניות האקלימית היא דו-כיוונית, גם גלי חום ובצורות קשות יגיעו בזמן הקרוב מאוד. לכן, אסור להתייחס לסערות כ'מטרד'. יש לשנות גישה באופן מיידי ולדאוג לאגירה ולהחדרה של המים לקרקע. זו הדרך היעילה למילוי חוזר ושיקום של מי התהום שהם מאגר מי החירום הלאומי של ישראל."
"הפתרון שפיתחנו מציע גישה חכמה ויעילה אך גם ישימה וזולה יחסית: המכלים אוגרים את מי הגשמים מקומית, והמערכת הממוחשבת מנהלת את שחרורם בצורה מדורגת ומבוקרת - בזמן שבו התשתית העירונית פנויה לקלוט אותם. כך אנחנו מפחיתים משמעותית את הסיכון להצפות, ובמקביל הופכים את מי הסערה למשאב שימושי לדיירי הבניין", מוסיף פרופ' פרידלר.
עוד מתאר: "המים שנאגרים יכולים לשמש לשורה של שימושים יומיומיים כמו הדחת אסלות וכביסה, למרות שהם גם עומדים בתקנות מי שתיה. מעבר לכך, שימוש חוזר במי גשמים מצמצם את הצריכה של מי שתייה ומקטין את טביעת הרגל האנרגטית של משקי הבית. זהו צעד חשוב בדרך להפיכת הערים לעמידות, חכמות וברות-קיימא יותר".