עם קבלתו לבית החולים נמדד לגבר לחץ דם חריג בגובהו, 254 על 150 מילימטר כספית. מדובר בערכים הנחשבים מסכני חיים, העלולים להוביל לדימום מוחי, התקף לב ופגיעה באיברים חיוניים. הצוות הרפואי החל מיד בטיפול תרופתי אינטנסיבי להורדת לחץ הדם ולייצוב מצבו. למרות הטיפול, ולאחר שחרורו לביתו, נרשמה שוב עלייה חדה בלחץ הדם, שנותר גבוה ועיקש גם לאחר הגברת מינוני התרופות.
בשל חוסר ההתאמה בין מצבו הבריאותי הכללי של המטופל לבין לחץ הדם הקיצוני, החליטו הרופאים להעמיק בבירור אורחות חייו. בתשאול נוסף התברר שהגבר נהג לשתות בממוצע שמונה משקאות אנרגיה ביום. חישוב פשוט העלה שצרך כ-1,200 מיליגרם קפאין מדי יום, פי שלושה מהמינון היומי המרבי המומלץ לצריכה בקרב מבוגרים, העומד על כ-400 מיליגרם. לכך נוספה גם צריכה גבוהה מאוד של סוכר וחומרים מעוררים נוספים המצויים במשקאות אלו.
למרות השיפור במדדים, הנזק הנוירולוגי לא חלף לחלוטין. המטופל, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר שנותר עם תחושת נימול קבועה ביד וברגל בצד שמאל, גם שמונה שנים לאחר האירוע. לדבריו, לא היה מודע כלל לסכנות האפשריות שבשתייה יומיומית של משקאות אנרגיה, שנתפסו בעיניו כמוצר חוקי וזמין שאינו מזיק.