אצל מבוגרים, חשיפה ממושכת לקור עלולה להוביל לירידת חום הגוף, מצב רפואי מסכן חיים הקרוי היפותרמיה. מדובר במצב שבו טמפרטורת הגוף צונחת אל מתחת ל־35.5 מעלות, במקום טמפרטורת גוף תקינה שנעה בין 37 ל־37.8 מעלות. ויסות חום הגוף מתבצע באמצעות אזור במוח הקרוי היפותלמוס, המשמש כמעין תרמוסטט פנימי. ההיפותלמוס אחראי לשמור על טמפרטורה יציבה הדרושה לפעילות התקינה של מערכות הגוף.
גופנו מסוגל להתמודד עם טמפרטורת סביבה הנעה בין 35.5 ל־41 מעלות צלזיוס, אך חריגה מטווח זה, ובעיקר חשיפה לקור קיצוני כפי שמתרחש בגלי הקור החורפיים, עלולה להסתיים בפגיעה חמורה ואף באסון. כדי לשמור על חום הגוף, ההיפותלמוס גורם להתכווצות כלי דם, לרעד ולהגברת תפוקת הלב. במקביל, מופחתת זרימת הדם לאיברים פחות חיוניים, כמו קצות האצבעות, האוזניים והאף, במטרה להזרים דם אל הלב והמוח. אולם ככל שהחשיפה לקור נמשכת, מערכות גוף נוספות נפגעות, ובשלבים מתקדמים הדבר עלול להוביל גם למוות.
היפותרמיה קלה מוגדרת כאשר טמפרטורת הגוף נעה בין 32 ל־35 מעלות. זהו השלב שבו מופיעים לרוב רעד בידיים, ברגליים ובשפתיים. כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת ל־34 מעלות, מתחילים להופיע סימנים נוירולוגיים, בהם פגיעה בשיפוט, שכחה וקושי בדיבור, ובמקביל קצב הנשימה גובר. בטמפרטורה של כ־33 מעלות מופיעים קושי בתנועה ואפתיה. בשלב זה החולים לרוב עדיין יציבים מבחינת לחץ הדם ותפקוד הלב, אך קצב הנשימה והלב עולים, ותפוקת השתן יורדת במטרה לצמצם איבוד חום.
היפותרמיה בינונית מתפתחת כאשר טמפרטורת הגוף נעה בין 28 ל־32 מעלות. בשלב זה נגרמת פגיעה קשה בתפקוד המוח ומערכת העצבים, הרפלקסים בגפיים נחלשים וזרימת השתן כמעט נפסקת. רוב הנפגעים בטמפרטורה של 32 מעלות מצויים כבר במצב של קהות חושים. כאשר הטמפרטורה יורדת ל־31 מעלות ומטה, הגוף מאבד את היכולת לייצר חום באמצעות רעד. סביב 30 מעלות מתחילות הפרעות מסכנות חיים בקצב הלב, הדופק יורד, תפוקת הלב מידרדרת והלב מתקשה לספק דם וחמצן לאיברים החיוניים.
בטווח של 28 עד 30 מעלות האישונים מורחבים ואינם מגיבים לאור, סימן לפגיעה מוחית קשה ביותר, מצב המתקרב למוות מוחי. היפותרמיה קשה מוגדרת כאשר טמפרטורת הגוף יורדת אל מתחת ל־28 מעלות. בשלב זה הפרעות קצב הלב מחמירות עד להפסקת פעילותו, לחץ הדם נמוך מאוד ולעיתים לא ניתן למדידה, הפעילות המוחית כמעט ואינה נראית, ומתחת ל־27 מעלות רוב הנפגעים כבר מצויים בתרדמת.
במצב של חשד להיפותרמיה יש להזעיק מיד עזרה רפואית. הטיפול הראשוני מתמקד במניעת אובדן חום נוסף, חימום הדרגתי של הגוף ובמצבים קשים גם בהחייאה. יש להעביר את הנפגע למקום חמים, להסיר בגדים רטובים או קפואים ולכסות את הגוף בביגוד יבש ושמיכות. אם החולה מחוסר הכרה ואינו מגיב, יש להתחיל בהחייאה הכוללת פתיחת נתיב אוויר ועיסוי לב בקצב של 100 בדקה, ובמידת האפשר להשתמש בדפיברילטור חצי אוטומטי.
בבית החולים מתמקד הטיפול בחימום מתקדם של המטופל באמצעות עירויים חמים, ובמקרים קשים אף בשטיפת הבטן בתמיסות חמות. במקביל מטופלות הפגיעות באיברי הגוף, ניתנות תרופות לתיקון הפרעות קצב, והחולה מחובר להנשמה. במצבים קשים במיוחד נדרש חיבור למכונת לב ריאה ECMO. פגיעת קור קשה פוגעת גם באיזון חומציות הדם, מצב המטופל בעירויים ייעודיים, ולעיתים מתפתחת אי ספיקת כליות המחייבת דיאליזה.
מעבר לסכנת הקור עצמו, החורף מביא עמו סכנה נוספת, הרעלת חד תחמוצת הפחמן. מדובר בגז קטלני, חסר צבע וריח, העלול להיפלט מתנורי גז וקמינים הפועלים על גחלים. מאחר שלא ניתן לחוש בקיומו עד להופעת תסמינים, הקפדה על אוורור נאות ותחזוקה תקינה של מערכות ההסקה חיונית. סימני ההרעלה כוללים סחרחורת, בחילה, הקאה, חולשה ועייפות, ובמקרים קשים גם אובדן הכרה. בהופעת סימנים אלה יש לכבות מיד את מקור ההסקה, לאוורר את הבית ולהזעיק את מד"א בטלפון 101.
בימי הקור חשוב לשמור על חום גופם של קשישים, תינוקות וחולים המרותקים למיטה. מומלץ להלבישם בשכבות קלות המאפשרות תנועה, לכסותם בשמיכה קלה ולשמור על טמפרטורת חדר של כ־24 מעלות. יש להיזהר במיוחד בתינוקות, ולהימנע מכיסוי יתר או משמיכות כבדות העלולות לגרום לחנק. סימני היפותרמיה בקבוצות אלה כוללים ירידה בתפקוד, בלבול, מיעוט אכילה ושתייה וישנוניות, ובהופעתם יש לפעול מיד ולפנות לעזרה רפואית.
ומה צפוי בימים הקרובים? ביום שלישי מזג האוויר יהיה מעונן חלקית עם גשמים מקומיים וסופות רעמים בעיקר בדרום. ביום רביעי יחל גל הקור, הטמפרטורות ירדו וייעשה קר מהרגיל לעונה. בלילה שבין רביעי לחמישי יוסיף הקור להחריף, ובאזור ירושלים צפויות טמפרטורות שירדו עד כ־4 מעלות.
התרעות פיקוד העורף