המיפוי מבוסס על נתוני משרד הבריאות שנמסרו בעקבות בקשת התנועה לחופש המידע, וכולל את כלל הישובים והערים גדולות מכל רחבי הארץ. מדובר באחוזי התחסנות בקרב ילדים בשנת 2023-2024 בהתאם ללוח החיסונים הלאומי, ולא בהערכות או סקרים. הנתונים ממחישים לא רק מי מתחסן יותר ומי פחות, אלא גם באילו חיסונים הפערים חדים במיוחד.
חיסוני הילדות ניתנים במסגרת טיפות חלב ובבתי הספר. חיסון חצבת חזרת אדמת ניתן בשתי מנות, בגיל שנה ובכיתה א. חיסוני דלקת כבד A ניתנים בגיל שנה וחצי ובגיל שנתיים. דלקת כבד B ניתנת בסמוך ללידה ובמהלך השנה הראשונה. רוטה וירוס ניתן דרך הפה בחודשים הראשונים לחיים. חיסוני שיתוק ילדים ניתנים במספר מנות במהלך השנה הראשונה ובגיל מאוחר יותר.
אבעבועות רוח
דלקת כבד A
דלקת כבד B
המופילוס אינפלואנזה b
חצבת חזרת אדמת
רוטה וירוס
בחיסון זה הפערים קיצוניים במיוחד. טמרה עם 100%, ורוב היישובים הערביים סביב 98% עד 99%. לעומת זאת, בצפת רק 52% מהילדים מחוסנים, בבית שמש 55%, ובירושלים 70%.
שעלת דיפתריה טטנוס
גם כאן שיעורים של 100% ביישובים כמו טמרה, כפר קרע וסח'נין, לעומת 71% בצפת ו 79% בבית שמש.
פנוימוקוק
טמרה עם 98%, אום אל פחם וטייבה עם 97%, לעומת 61% בלבד בצפת ו 67% בבית שמש.
שיתוק ילדים
התמונה דומה, עם 100% בטמרה, כפר קרע וסח'נין, מול 71% בצפת ו 79% בבית שמש.
הנתונים מצביעים על מגמה ברורה. ביישובים ערביים ודרוזיים שיעורי ההתחסנות גבוהים מאוד כמעט בכל החיסונים. לעומתם, ביישובים חרדיים ודתיים ניכרת ירידה עקבית, בעיקר בחיסונים שאינם נתפסים כחובה מיידית. התוצאה היא כיסים של אוכלוסייה לא מחוסנת, שמאפשרים התפרצות מחודשת של מחלות קשות.