ויטמין D חשוב לא רק לעצמות, אלא גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון. רובנו יודעים שוויטמין D מגיע לגוף בעיקר מהשמש. הוויטמין קיים בגוף בצורה לא פעילה, וחשיפה של כ־10 דקות ביום של הפנים והזרועות יכולה להספיק ליצירת הצורה הפעילה שלו. אבל מה עושים בימים אפורים או גשומים, כשכמעט לא יוצאים מהבית, או כשמכוסים בבגדים ארוכים בגלל הקור?
סלמון ודגים שמנים: זהו המקור התזונתי העשיר ביותר בוויטמין D.100 גרם סלמון – כ־10–15 מיקרוגרם ויטמין D. סרדינים, מקרל והרינג – גם הם מכילים כמויות משמעותיות (קצת פחות מסלמון). כלומר: ארוחה אחת של דג שמן יכולה לכסות חלק גדול, ולעיתים כמעט את כל הצורך היומי.
יוגורטים וגבינות קשות: כאן חשוב לדייק – הכמויות קטנות בהרבה. גבינות קשות / שמנות – בערך 0.2 מיקרוגרם לפרוסה (לא משמעותי). יוגורט רגיל – בערך 1 מיקרוגרם למיכל שלם. יוגורטים מועשרים בוויטמין D – יכולים להכיל יותר (כדאי לבדוק תווית). כלומר: זו תוספת קטנה, אבל לא מקור עיקרי.
מיתוס חשוב שצריך לנפץ בהקשר של יוגורט: האם מיוגורט 0% שומן הסידן לא נספג כי אין בו שומן או ויטמין D? זה פשוט לא נכון. סידן כן נספג גם מיוגורט 0% שומן. ספיגת הסידן כמעט ואינה תלויה בכמות השומן במוצר עצמו. ויטמין D לא חייב להיות בתוך היוגורט!
הוא נמצא בגוף ממקורות אחרים – שמש, מזון או תוסף – וברגע שהוא קיים בגוף, הוא מסייע לספיגת הסידן מכל מקור תזונתי, גם אם המזון עצמו דל שומן. כלומר: אין צורך “לצרף” שומן ליוגורט כדי שהסידן יעבוד. יוגורט 0% = מקור מצוין לסידן.
פטריות: עוד מיתוס!!! פטריות הן המקור הצמחי היחיד שמכיל ויטמין D – רק אם נחשפו לאור UV. בפטריות רגילות – כמעט ואין ויטמין D. פטריות שיטאקי יכולות להכיל כמה מיקרוגרמים בודדים ל־100 גרם. עדיין מדובר בתרומה משנית בלבד.
התרעות פיקוד העורף