בעוד שטונה נחשבת למקור טוב של חומצות שומן אומגה-3, שכן כל מנה שלה בשווי ערך של 100 גרם מכילה 128 מיליגרם, הסרדינים מספקים כמות גדולה הרבה יותר של אומגה-3 באותה מנה: 982 מיליגרם.
חומצות שומן אומגה-3 ארוכות שרשרת, ובמיוחד חומצה אייקוזפנטאנואית EPA וחומצה דוקוזהקסאנואית DHA, נחשבות לשומנים החשובים ביותר המועילים ללב ולמוח שנמצאים במקורות ימיים. הנחיות בריאות רבות מדגישות את חשיבותן של חומצות אומגה-3 ימיות לבריאות הלב וכלי הדם והמערכת העצבית. היתרונות כוללים את הדברים הבאים:
שני הסוגים של דגים מספקים כמויות בריאות של חלבון, אך הטונה עולה על הסרדינים בכ-4.5 גרם נוספים של חלבון לכל מנה. החלבון נחוץ כמעט לכל התהליכים החיוניים בגוף. הוא משמש לתיקון רקמות, לתמיכה בתפקודי מערכת החיסון ולשמירה על מסת השריר. רוב הדגים, כולל סרדינים וטונה, נחשבים למקורות באיכות גבוהה של חלבון מכיוון שהם מספקים חלבון שלם. חלבון שלם מספק את כל תשע חומצות האמינו החיוניות שהגוף אינו יכול לייצר.
האפשרות שסרדינים וטונה מכילים כספית ומזהמים אחרים היא אחד הגורמים המכריעים שיש לקחת בחשבון בעת ההשוואה ביניהם, שכן סרדינים וטונה משומרת קלה נחשבים לאחת האפשרויות הטובות ביותר לדגים דלי כספית. דגי טונה לבנה וצהובה יכולים בדרך כלל להכיל רמות גבוהות יותר של כספית, ובכל זאת מסווגים בקטגוריה של אפשרויות טובות. מומלץ לצרוך אותם בכמויות קטנות יותר.
צריכת דגים נחשבת לחלק ממשטר תזונה בריא עבור רוב המבוגרים. עם זאת, חלק מהאנשים, שיכולה להיות להם רגישות גבוהה יותר להשפעות של כספית ומזהמים אחרים, צריכים לשקול להגביל את הצריכה שלהם, כולל הקבוצות הבאות:
אף סוג של דגים אינו יכול לענות על כל הצרכים התזונתיים. גיוון בין מספר סוגים של דגים עשירים ברכיבים תזונתיים, כולל סרדינים וטונה, בנוסף לסלמון, מקרל וסוגים אחרים, יכול לעזור להשיג איזון בין היתרונות והערך התזונתי.
התרעות פיקוד העורף