"מנגנון הישרדותי": זה קורה לכולנו בשעה הזו ביום - לפני הביס הראשון

תחושת הכבדות שאחרי הסעודה, ההורמונים שנכנסים לפעולה והגבול הדק בין פינוק חד־פעמי לנזק מתמשך: מה המדע יודע – ומה עדיין לא ברור

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עייפות, אילוסטרציה
עייפות, אילוסטרציה | צילום: אינג'אימג'
5
גלריה

כאשר הארוחה גדולה או עשירה בפחמימות, הגוף מפנה יותר דם ואנרגיה אל מערכת העיכול.  התהליך הזה גורם לתחושת כבדות ולעייפות, המשפיעה ישירות על החשק למתוק. גם ארוחות חמות מגבירות את תחושת העומס, משום שחום האוכל מאיץ את התחושה שהקיבה “עובדת קשה”.

ארוחת חג, אילוסטרציה
ארוחת חג, אילוסטרציה | צילום: אינגאימג'

התגובה ההורמונלית הזו עשויה גם להסביר את תחושת העייפות המוכרת שמופיעה אחרי ארוחה כבדה. בניגוד לאמונה הרווחת, אין מדובר בהסטת זרימת דם מהמוח אל הקיבה. מחקרים מראים שזרימת הדם למוח אינה פוחתת לאחר ארוחה גדולה. הסיבה המדויקת ל"תרדמת האוכל" עדיין אינה ברורה, וההשערה המרכזית כיום היא שמדובר בהשפעה משולבת של הורמוני המעי על מרכזים שונים במוח.

עייפות, אילוסטרציה
עייפות, אילוסטרציה | צילום: אינג'אימג'

המסקנה העולה היא שהגוף האנושי יודע להתמודד עם חריגות נקודתיות. לפחות בקרב אנשים צעירים ובריאים, סעודה אחת מוגזמת אינה מטלטלת את המערכת כפי שנהוג לחשוב. עם זאת, חשוב להדגיש שהממצאים הללו אינם בהכרח תקפים לכלל האוכלוסייה.

המוח ההגיוני מול מוח הדחפים
המוח ההגיוני מול מוח הדחפים | צילום: יחצ
זריקת הרזיה. פועלת גם להורדת רמות הסוכר
זריקת הרזיה. פועלת גם להורדת רמות הסוכר | צילום: שאטרסטוק
תגיות:
ירידה במשקל
/
עייפות
/
הרגלי אכילה
/
ארוחה
/
מוח
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף