הגורם השני הוא חוסר התאמה בין החיסון לנגיף שמסתובב בפועל. הרכב חיסון השפעת נקבע חודשים רבים מראש, בתחילת השנה, על סמך הערכות גלובליות. תת הזן K התפשט רק לאחר שהחיסון כבר יוצר והופץ, ולכן יעילותו במניעת הדבקה נמוכה מהרגיל. עם זאת, גם השנה החיסון עדיין מספק הגנה מסוימת מפני סיבוכים קשים, אשפוזים ותמותה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון.
הגורם השלישי הוא שיעורי ההתחסנות הנמוכים. בישראל פחות מ 15% מהאוכלוסייה התחסנו נגד שפעת בעונה הנוכחית, ובקרב ילדים האחוזים נמוכים אף יותר. כאשר זן אלים ומדבק פוגש אוכלוסייה עם כיסוי חיסוני דל, התוצאה היא התפשטות מהירה ורחבה. הנתונים משטחי האשפוז משקפים זאת היטב, עם עלייה חדה במספר המאושפזים בשל סיבוכי שפעת, דלקות ריאה, מצוקה נשימתית ולעיתים גם פגיעות לבביות.
הגורם הרביעי הוא מצב מערכת הבריאות עצמה. גם ללא שפעת, בתי החולים בישראל פועלים לאורך כל השנה בתפוסות גבוהות. עם פרוץ גל השפעת הנוכחי, חדרי מיון רבים מדווחים על תפוסות של מעל 100% לאורך שבועות, ובשיאים אף עד 150%. המשמעות היא עומסים כבדים, זמני המתנה ממושכים, מחסור במיטות אשפוז ולחץ מתמשך על הצוותים. העומס אינו מוגבל לשעות מסוימות אלא נמשך סביב השעון, ימים ולילות, שבוע אחר שבוע.
התמונה בישראל דומה למגמות המדווחות בעולם. בארצות הברית ובאירופה מדווחים על תחילת עונת שפעת מוקדמת בכארבעה שבועות מהרגיל, עם רמות פעילות גבוהות כבר בתחילת דצמבר. גם שם הזן הדומיננטי הוא H3N2 וגם שם נרשמת עלייה באשפוזים, בעיקר בקרב תינוקות וקשישים. במדינות שבהן שיעורי ההתחסנות גבוהים יותר, מציינים שהחיסון מצליח לצמצם חלק מהאשפוזים הקשים, אך אינו מונע את התפשטות ההדבקה בקהילה.
לצד הגורמים הווירולוגיים, נבחנים גם הסברים רחבים יותר. אחת התיאוריות היא מה שמכונה חוב חיסוני, מצב שבו ילדים צעירים שנולדו או גדלו בתקופת הקורונה נחשפו פחות לנגיפי נשימה בשנים הראשונות לחייהם, ולכן מערכת החיסון שלהם פחות מאומנת בהתמודדות עם נגיפים כמו שפעת. לכך מצטרפים תנאי מזג אוויר חורפיים, מעבר חד לקור והתקהלויות רבות במקומות סגורים, שמאיצים את קצב ההדבקה.
ומה צפוי בהמשך החורף? על פי הערכות אפידמיולוגיות, ייתכן ששיא התחלואה יתרחש מוקדם מהרגיל, כבר במהלך ינואר. אם כך יהיה, ייתכן שבפברואר תחל ירידה הדרגתית במספר ההדבקות החדשות. עם זאת, גם במקרה כזה העומס בבתי החולים צפוי להימשך עוד שבועות, בשל הפער בין ההדבקה לבין הופעת סיבוכים שמצריכים אשפוז.
תרחיש נוסף שמדאיג את גורמי הבריאות הוא אפשרות לגל שני של שפעת מסוג B לקראת סוף החורף או תחילת האביב. בעונות קודמות נצפה לא פעם דפוס של גל ראשון של שפעת A ולאחריו גל מאוחר יותר של שפעת B. תרחיש כזה עלול להאריך את תקופת העומס ולהקשות עוד יותר על מערכת האשפוז.
בהיעדר עלייה משמעותית בשיעורי ההתחסנות, ובהינתן המשך התפשטות הזן המדבק, ההערכה היא שחודש ינואר יהיה מאתגר במיוחד. גורמי הבריאות כבר ממליצים על חזרה להקפדה על עטיית מסיכות בבתי חולים ובמפגשים עם אוכלוסיות בסיכון, ועל הימנעות מהגעה מיותרת לחדרי מיון במקרים קלים. החורף הנוכחי מדגיש שוב את השבריריות של מערכת הבריאות בעונות עומס, ואת המחיר של היענות נמוכה לחיסונים בעידן שבו נגיפים ממשיכים להשתנות.
התרעות פיקוד העורף