המונח הנגאובר, שמקורו כבר במאה ה-19, מתאר מצב של "עסק לא גמור". האלכוהול אולי תרם לאווירה טובה בלילה, אבל תהליכי הפירוק שלו בגוף ממשיכים שעות ארוכות לאחר הכוס האחרונה. התוצאה היא שילוב של כאבי ראש, בחילות, ישנוניות, צימאון, ירידה בריכוז ורגישות לרעש ולאור. ברוב המקרים התסמינים נמשכים בין 12 ל-36 שעות, אך יש גם דיווחים על תחושה רעה שנמשכת עד 72 שעות.
תחושת הבחילה והחולשה נובעת גם משינויים כימיים עמוקים יותר. פירוק האלכוהול בכבד מעלה את רמות החומר NADH, רכיב מרכזי בתהליכי הפקת אנרגיה בתאים. העלייה הזו גורמת לירידה ברמת הסוכר בדם, מצב של היפוגליקמיה, שמחמיר את תחושת הרעב, הבחילה והחולשה. מנגד, תוצרי הפירוק של האלכוהול, כמו אצטאלדהיד וחומצה אצטית, פוגעים ביכולת הכבד לשחרר גלוקוז למחזור הדם. השילוב הזה מוביל לעייפות, ירידה בכושר הריכוז ושינויים במצב הרוח.
האלכוהול משפיע גם על כלי הדם. בזמן השתייה נימי הדם בפנים מתרחבים, מה שמתבטא באדמומיות. עם תחילת ההנגאובר, כלי הדם מתכווצים מחדש, תהליך שמוסיף לכאב הראש. שתייה מרובה עלולה לגרום גם לירידה זמנית ברמות ויטמין B12, תופעה שנקשרה לתחושת דכדוך ואי שקט האופיינית לבוקר שאחרי.
לא מעט מיתוסים מנסים להציע פתרונות קסם. שתיית אלכוהול נוספת בבוקר נתפסת לעיתים כדרך "לאזן" את המצב, אבל בפועל היא רק מעמיסה עוד על הכבד ומחריפה את ההתייבשות. גם נטילת אקמול או דקסמול נחשבת מסוכנת. פראצטמול ואלכוהול מתפרקים בכבד במסלולים שעלולים להזיק לו, והשילוב ביניהם מעלה את הסיכון לפגיעה חמורה ואף בלתי הפיכה.
מיתוס נוסף ממליץ לכאורה על ארוחת בוקר שומנית: אלא שבשלב הזה האלכוהול כבר נספג והשפיע על הכבד והמוח, והעמסת שומן רק מאטה את פעילות הכבד ומחמירה את תחושת הכבדות. גם השינה הממושכת, למרות הפיתוי, לא בהכרח מועילה. האלכוהול מתפנה דרך השתן והנשימה, ולכן תנועה קלה, זרימת דם מוגברת ונשימה פעילה תורמות לפינוי מהיר יותר שלו מהגוף.
ומה לגבי לחם לפני השתייה או קפה שחור בבוקר? לחם לא סופג אלכוהול, והוא מתעכל כבר בשלבים הראשונים של מערכת העיכול. קפה, מנגד, עלול להחמיר בחילות בשל תכולת הקפאין, גם אם הוא יוצר תחושת עירנות זמנית.
אז מה כן עובד? שתייה מרובה של מים לפני ובמהלך צריכת אלכוהול מדללת את ריכוזו בדם ומפחיתה את ההתייבשות. אכילת פחמימות לפני השתייה ותוך כדי הערב מסייעת לשמור על רמות סוכר יציבות יותר.
חשוב להימנע מתרופות המכילות פראצטמול, גם אם כאב הראש חזק. בתוך כך, יש עדויות מסויימות לכך שוויטמין B6 עשוי להפחית את עוצמת ההנגאובר ואת הסיכון לחוות אותו. ניתן למצוא אותו במזונות יומיומיים כמו חומוס, אורז, עגבניות, ביצים, קטניות ובננות.