לשתות שמונה כוסות מים ביום נשמע כמו עצה פשוטה, כזו שאפשר להדביק על המקרר ולסמן וי. הוא גם נותן תחושת שליטה בעולם שבו בריאות נראית לפעמים כמו חידה. אבל ברפואה ותזונה, כללים קשיחים שמתאימים לכולם הם בדרך כלל סימן אזהרה.
יש אפילו ניסוח מקצועי שמדגיש את הנקודה הזו, שבשגרה, שתייה שמונעת מצמא וההרגל לשתות עם ארוחות בדרך כלל מספיקה כדי לשמור על הידרציה טובה אצל אדם ממוצע. זה לא אומר שכולם תמיד שותים מספיק, אבל זה כן אומר שאין הכרח ביולוגי בשמונה כוסות דווקא.
האמת הרפואית המעודכנת מדברת בדרך כלל על צריכת מים כוללת ליום, ולא על מספר כוסות קבוע. אצל מבוגרים בריאים בתנאים רגילים, הערכות של גופי מדע ותזונה כוללות סדרי גודל של כ 3.7 ליטר ליום לגברים וכ- 2.7 ליטר ליום לנשים, מכל המקורות יחד, מזון ומשקאות. בפועל, חלק משמעותי מהנוזלים מגיע מהמזון, ולכן "כמה לשתות" יכול להיות נמוך יותר מהמספר הכולל, תלוי בתפריט.
יש גם החריגים שחשוב לזכור. תינוקות וילדים קטנים לא תמיד מבטאים צמא בצורה ברורה. קשישים עלולים לחוות ירידה בתחושת צמא, ולכן הם בסיכון גבוה יותר להתייבשות, במיוחד בגלי חום. אנשים שעובדים בחוץ, מתאמנים הרבה, או נוטלים תרופות מסוימות, עשויים להזדקק ליותר נוזלים. מנגד, יש מצבים רפואיים שבהם דווקא צריך להגביל שתייה, למשל אי ספיקת לב או מחלת כליות מתקדמת, לפי הנחיית רופא.
אז איך יודעים אם שותים מספיק בלי להסתבך עם ספירת כוסות? המדדים היומיומיים הפשוטים הם צבע שתן בהיר יחסית, תדירות שתן סבירה, היעדר סימני יובש משמעותיים, והרגשה כללית טובה. אם יש סחרחורת, כאב ראש, יובש קיצוני בפה, ירידה משמעותית במתן שתן, או בלבול, זה כבר לא דיון על מיתוס אלא סיבה לעצור ולהיבדק.
השורה התחתונה, אין חובה רפואית לשמונה כוסות ביום כשאין צמא, אבל יש חובה להכיר את הגוף והנסיבות. מי שמוצא את עצמו שוכח לשתות, יכול להרוויח מהרגל קבוע: בקבוק על השולחן, שתייה סביב ארוחות, או תזכורת.
התרעות פיקוד העורף