מה גילה המחקר?
התוצאות מצביעות על ירידה משמעותית בשכיחות PTSD (מ-17.8% ל-8.2%) וב-CPTSD (מ-13.1% ל-9.3%) בין דגימה ראשונה לבין דגימה שניה בחלוף שנה, אולם שיעורי האבל הממושך נותרו כמעט ללא שינוי (כ-4%). רוב המשתתפים הפגינו דפוס של חוסן נפשי, כלומר לא פיתחו הפרעות מתמשכות, אך חלקם חוו תסמינים כרוניים, הופעה מאוחרת או שינוי בין אבחנות של תסמיני הדחק הפוסט טראומטיים.
המשתתפים שהציגו דפוסים כרוניים או מתמשכים סבלו באופן מובהק יותר מתסמיני סומטיזציה (מצוקה נפשית המתבטאת בכאב פיזי י"ב) ומכאבים גופניים, בעיקר כאב עמום או התכווצויות שרירים, בהשוואה לאלו שהראו התאוששות או חוסן נפשי. התופעה נמצאה הן אצל מי שנחשפו ישירות לאירועי ה-7 באוקטובר והן אצל מי שחוו את ההתרחשויות בעקיפין, מה שמעיד על עוצמת ההשפעה של טראומה קולקטיבית.
מה המשמעות?
החוקרים מסבירים כי בעוד שתסמיני PTSD ו- CPTSD יכולים להשתנות עם הזמן, אבל ממושך מתאפיין ביציבות גבוהה ועלול להימשך גם בתנאי איום מתמשך. "ממצא זה מחזק את הצורך בפיתוח מענים טיפוליים ייחודיים לאבל מורכב. זאת ועוד, הקשר הברור בין מצוקה נפשית לסבל גופני מדגיש את החשיבות בהיצע של טיפול משולב נפשי וגופני, עבור אוכלוסיות החיות במציאות של טראומה מתמשכת" אומרים החוקרים למעריב וממליצים על שילוב הערכה פסיכולוגית במרפאות כאב ובטיפול הראשוני, כדי לזהות מוקדם יותר אנשים בסיכון.
המחקר מספק הצצה נדירה לדינמיקה של הפרעות נפשיות בתקופת טראומה מתמשכת, ומדגיש כי הטראומה אינה מסתיימת בנפש בלבד, היא נרשמת גם בגוף ומחייבת מערכת בריאות שמטפלת בשני הממדים יחד. פרופ' יפית לוין מסבירה: "כמי שחוקרת טראומה כבר שנים, וכחלק ממשפחה שחוותה את מחירי המלחמות על הגוף ועל הנפש ואף את מחירי האובדן, המחקר הזה הוא עבורי הרבה מעבר לעבודה אקדמית. ה-7 באוקטובר נגע בי באופן ישיר ואישי, כמו ברבים אחרים, וכשקראתי את הנתונים ראיתי בהם לא רק מספרים אלא פנים וסיפורים של אנשים שחיים בתוך הטלטלה הזו יום-יום"
פרופ' לוין מוסיפה: "בעיני, החידוש הגדול במחקר הוא שהוא סוף סוף מציג בצורה ברורה את מה שרבים מאיתנו מרגישים מבפנים: שהטראומה לא עוזבת את הגוף רק מפני שהזמן עובר. היא ממשיכה להתקיים בנו, לפעמים בשקט, לפעמים דרך כאב פיזי שלא מרפה. ולכן מצאתי חשיבות עצומה להביא את הקול הזה למערכת הבריאות כדי שנראה את האדם כולו, גם את הכאב הנפשי וגם את הכאב הגופני, ונוכל באמת להושיט יד. עבודתנו היא אנושית ומוסרית. היא באה להזכיר למערכת הבריאות שטראומה לא נרפאת לבד".
התרעות פיקוד העורף