לפי הודעת הממשל, מטרת ההנחיות היא להחזיר היגיון מדעי ושיקול דעת ציבורי להמלצות התזונתיות, לאחר שנים שבהן עודדו, לטענתו, צריכת מזון מעובד ודל ערך תזונתי לצד פתרונות תרופתיים, במקום מניעה מבוססת תזונה.
ההנחיות החדשות קובעות סדר עדיפויות ברור, מזון מלא, צפוף רכיבים תזונתיים ונגיש כלכלית, והתרחקות ממוצרים עתירי סוכר, פחמימות מזוקקות ותוספים תעשייתיים.
הנחיות התזונה מהוות בסיס לעשרות תוכניות הזנה פדרליות, כולל ארוחות בבתי ספר, בצבא, במערכת הוותיקים ובמסגרות רווחה לילדים ולמבוגרים.
בממשל מדגישים שזהו הצעד הראשון בדרך לשינוי מעשי בתפריטים המוגשים במסגרות ציבוריות, במטרה לקדם מזון בריא, שלם וזמין יותר לאוכלוסיות רחבות.
המסמך מציג גישה של התאמה אישית, תוך הכרה בהבדלים בין משפחות, העדפות, צרכים ויכולות כלכליות. ההמלצות כוללות מגוון רחב של אפשרויות מזון, חלבונים מהחי ומהצומח, מוצרי חלב בטווחי מחירים שונים כולל חלב ומוצרי חלב עתירי שומן, ירקות ופירות טריים, קפואים, מיובשים או משומרים, ודגנים מלאים. כל אלה אמורים להחליף תזונה המבוססת על מזון מוכן, עתיר סוכר, מלח ושומן לא בריא.
אחד השינויים הבולטים הוא העדפת חלבון. ההנחיות החדשות קובעות שיש לשלב חלבון איכותי בכל ארוחה, תוך הסתמכות על מה שהממשל מגדיר כמדע עדכני.
ההמלצות כוללות ביצים, עוף, דגים, בשר אדום, וגם מקורות מהצומח כמו קטניות, עדשים, אגוזים, זרעים וסויה. זאת בניגוד להנחיות קודמות, שלפי הממשל נטו להמעיט בחשיבות החלבון ולהעדיף פחמימות.
לראשונה, ההנחיות מתייחסות במפורש לסכנות של מזון מעובד מאוד. המסמך קורא להימנע ממזונות ארוזים, מוכנים לאכילה או מתוקים ומלוחים במיוחד, וכן ממשקאות ממותקים כמו משקאות קלים, משקאות פירות ומשקאות אנרגיה.
בתחום הסוכר נוקטות ההנחיות קו חד במיוחד, וקובעות שאין כמות מומלצת של סוכר מוסף או ממתיקים לא תזונתיים כחלק מתזונה בריאה. להורים מומלץ להימנע לחלוטין ממתן סוכר מוסף לילדים עד גיל ארבע.
שינוי נוסף נוגע לשומנים. ההנחיות מבקשות לשים קץ למה שהממשל מכנה המלחמה בשומנים בריאים, וממליצות לקבל את עיקר השומן ממזון מלא, בשר, עוף, ביצים, דגים עשירים באומגה 3, אגוזים, זרעים, מוצרי חלב עתירי שומן, זיתים ואבוקדו. לבישול ולהוספת שומן מומלץ להשתמש בשמנים טבעיים ועשירים בחומצות שומן חיוניות, כמו שמן זית.
בתחום הפחמימות ההנחיות מדגישות העדפה לדגנים מלאים ועשירים בסיבים, תוך קריאה להפחתה משמעותית של פחמימות מזוקקות כמו לחם לבן, מוצרי בוקר מוכנים, טורטיות מקמח לבן וקרקרים. בתוך כך, מצוין שיש אוכלוסיות עם מחלות כרוניות שעשויות להפיק תועלת מתזונה דלת פחמימות, המלצה שמוגדרת כמדעית ושכלתנית.
הממשל קושר בין תזונה, מחלות כרוניות והוצאות בריאות, ומציג נתונים שממחישים את היקף הבעיה. לפי ניתוח של אוניברסיטת ג’ונס הופקינס, כ-48% מתקציב המסים הפדרלי מופנה להוצאות בריאות, ו-90% מההוצאה הבריאותית בארצות הברית נוגעת לאנשים עם מחלות כרוניות.
המסמך מציין גם היבטים כלכליים וביטחוניים. כ-42 מיליון אמריקאים תלויים בתוכנית SNAP לסיוע במזון, אך בין המוצרים הנרכשים ביותר נמצאים משקאות ממותקים, ממתקים וחטיפים.
מאחר ש-78% ממקבלי SNAP מבוטחים גם ב-Medicaid, הממשל טוען שהעידוד לצריכת מזון לא בריא מגדיל ישירות את הוצאות הבריאות. נתון נוסף מצביע על כך ש-77% מבני הגיל הצבאי אינם כשירים לגיוס, בעיקר בשל מחלות כרוניות הקשורות לתזונה.
התרעות פיקוד העורף