גם בבדיקות הקליניות התקבלה תמונה מפתיעה. למרות גילה המופלג, מצבה הקרדיווסקולרי הוגדר טוב, רמות הדלקת בגופה היו נמוכות במיוחד, ופרופיל השומנים בדם היה כזה שמזוהה בדרך כלל עם סיכון מופחת למחלות לב. נמצאו אצלה ערכים נמוכים מאוד של כולסטרול LDL וטריגליצרידים, ולצידם רמות גבוהות של הכולסטרול "הרע" HDL . מערכת החיסון שלה ומערכת העיכול סיפקו גם הן ממצאים חריגים.
הרכב חיידקי המעי שלה דמה לזה של אנשים צעירים בהרבה, ונחשב כזה שתורם להפחתת דלקת ולשמירה על תפקוד קוגניטיבי, עצמות ושרירים. החוקרים מציינים שהתזונה שלה, שהתבססה בעיקר על דיאטה ים תיכונית וכללה צריכה גבוהה של יוגורט, ככל הנראה תרמה להרכב זה. מנגד, הם מדגישים שתזונה לבדה אינה מסבירה את אריכות הימים הקיצונית.
אחד הממצאים המסקרנים ביותר נגע לטלומרים, קצות הכרומוזומים שמתקצרים עם השנים ונחשבים לסמן ביולוגי להזדקנות. אצל הקשישה נמצאה שחיקה נרחבת במיוחד של הטלומרים. לכאורה מדובר בממצא שלילי, אך בשנים האחרונות מתברר שאצל בני מאה ומעלה, אורך הטלומרים אינו תמיד מדד אמין לסיכון. החוקרים מעלים אפשרות שהתקצרותם דווקא הגבילה את יכולת התאים להתחלק יתר על המידה, ובכך ייתכן שמנעה התפתחות של תהליכים סרטניים.
מעבר לגנטיקה ולפיזיולוגיה, נבחן גם אורח חייה. היא הקפידה להישאר פעילה חברתית, מנטלית ופיזית, שמרה על קשרים הדוקים עם בני משפחה וחברים, והמשיכה להיות מעורבת בסביבתה גם בגיל מתקדם מאוד. גורמים אלה הוכחו במחקרים רבים כקשורים לשמירה על תפקוד קוגניטיבי ולהפחתת הסיכון לדמנציה. עם זאת, החוקרים מדגישים שגם אורח חיים בריא לא מספיק בלי מרכיב גנטי תומך.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Cell Reports Medicine מבוסס על מקרה יחיד, והחוקרים עצמם מציינים את מגבלותיו. לא ניתן להסיק ממנו מסקנות ישירות לכלל האוכלוסייה. עם זאת, ממצאים דומים עלו גם במחקרים רחבי היקף אחרים, שהשוו בין בני מאה ומעלה לבין בני גילם שנפטרו מוקדם יותר, ומצאו הבדלים ביולוגיים מובהקים.
לדברי החוקרים, המקרה הזה מדגים שגיל מתקדם מאוד אינו חייב להיות מלווה בהידרדרות בריאותית קשה. לטענתם, הזדקנות ומחלה אינם בהכרח אותו תהליך, וניתן להפריד ביניהם גם ברמה המולקולרית. התקווה היא שהבנה טובה יותר של המנגנונים הללו תסייע בעתיד לפיתוח דרכים להאריך לא רק את תוחלת החיים, אלא בעיקר את שנות החיים הבריאות.
התרעות פיקוד העורף