על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, התקבלו במשרד הבריאות דיווחים ממוסדות רפואיים ברחבי הארץ על כ־50 נשים שפיתחו אי ספיקת כליות חדה זמן קצר לאחר שימוש בתכשירים אלו. בעקבות הדיווחים יזם המשרד שורת בדיקות, שכללו בדיקות מעבדה למוצרים עצמם, סקירת ספרות מדעית עדכנית ודיונים מקצועיים עם ועדה מייעצת שבה השתתפו מומחים בנפרולוגיה, טוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית.
מהבדיקות עלה חשד לקשר ברור בין החשיפה לחומצה גליאוקסילית לבין הפגיעה הכלייתית. אף שהחומר טרם נאסר לשימוש באיחוד האירופי, הרשויות שם בוחנות בימים אלו את האפשרות להוספתו לרשימת החומרים האסורים בתמרוקים. בישראל הוחלט שלא להמתין להכרעה האירופית, ולקבוע איסור זמני כהוראת שעה לשנה, עד להתבהרות מלאה של הנתונים.
נציגת הלשכה המשפטית ב־משרד הבריאות, אור אלדר, הסבירה כי התקנות בישראל נשענות בדרך כלל על רגולציה אירופית. עם זאת, במקרה זה הצטברו בשנים האחרונות עדויות מדעיות וקליניות שהעלו חשש ממשי לסיכון בריאותי. החומצה הגליאוקסילית, המשמשת בתמרוקים להחלקת שיער, נקשרה למקרים של אי ספיקת כליות חדה, מצב מסכן חיים המחייב לעיתים אשפוז ממושך ואף טיפול דיאליזה.
במשרד הבריאות הדגישו כי מדובר בצעד זהיר ומונע, שנועד להגן על הציבור מפני סיכון בריאותי חמור, גם במחיר הקדמת הרגולציה המקומית לעומת זו הנהוגה כיום באירופה.
התרעות פיקוד העורף