אם יוחלט על מעבר למצב חירום, ההנחיות קובעות שורה של צעדים ברורים. בראש ובראשונה, תופסק פעילות רפואית שאינה דחופה, כמו ביקורים וניתוחים מתוכננים. במקביל, בתי החולים יעברו לעבודה במתכונת חירום, עם צוותים מתוגברים והיערכות לקליטת נפגעים רבים.
בתי החולים נדרשים גם לוודא שיש להם מלאי מספק של ציוד, תרופות ותשתיות חיוניות, כך שיוכלו לפעול לפחות 72 שעות ברציפות גם במקרה של פגיעה בתשתיות. בנוסף, יופעלו תוכניות לגיוס כוח אדם נוסף ולהרחבת אשפוזי בית, כדי להקל על העומס במחלקות. גם בתי חולים פרטיים ומרפאות כירורגיות פרטיות נכללים בהנחיות. במקרה של חירום, תופסק בהם כל פעילות רפואית מתוכננת, וכל המאושפזים ישוחררו, כדי להפנות את המשאבים למערכת הציבורית.
בקופות החולים ייערכו לקליטת חולים שמשתחררים מבתי החולים, תוך דגש על המשך טיפול תרופתי רציף ומעקב רפואי. במקביל תורחב האפשרות לאשפוז בית ולרפואה מרחוק, ויופעלו קווי סיוע טלפוניים למתן תמיכה נפשית. תשומת לב מיוחדת תינתן לחולים מורכבים ולמטופלים הזקוקים להשגחה מתמשכת.
במרכז התמונה עומד חמ"ל הבריאות הלאומי, שאמור לפעול מסביב לשעון, לתאם פינוי חולים, לגייס כוח אדם, ולפתור בעיות שמתעוררות בשטח בזמן אמת. במשרד הבריאות מסבירים כי מדובר למעשה בתוכנית מגירה מוכנה מראש, כזו שנשלפת ומופעלת מיד עם קבלת ההחלטה, כדי להבטיח שמערכת הבריאות תוכל להמשיך לפעול ולתת מענה גם בתרחיש קיצוני של מלחמה.
התרעות פיקוד העורף