לפי הודעת מטא שפורסמה בבלוג הרשמי של החברה, נסגרו כ-330 אלף חשבונות אינסטגרם, כ-173 אלף חשבונות פייסבוק וכ-40 אלף חשבונות בפלטפורמת Threads לאחר שזוהו ככאלה השייכים לילדים מתחת לגיל המותר. מדובר בצעד ישיר שננקט בעקבות החוק האוסטרלי החדש, שנכנס לתוקף ב-10 בדצמבר, ואוסר על פלטפורמות חברתיות לאפשר שימוש לקטינים מתחת לגיל 16.
החוק חל על עשר פלטפורמות מרכזיות, ובהן פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ'ט, X, רדיט וטוויץ'. החברות מחויבות לחסום משתמשים מתחת לגיל או להטיל מגבלות אפקטיביות, אחרת הן חשופות לקנסות שיכולים להגיע עד 49.5 מיליון דולר אוסטרלי, סכום השווה לכ-33 מיליון דולר אמריקני לכל הפרה.
אחת הסוגיות המרכזיות שמעורר החוק נוגעת לאופן שבו ניתן לאמת גיל של משתמשים בעולם דיגיטלי גלובלי. מטא ציינה כי האכיפה מתבצעת באמצעות שילוב של כלים, כולל ניתוח דפוסי פעילות, שימוש בבינה מלאכותית להסקת גיל משוער ולעיתים גם דרישה להעלאת סלפי או מסמך מזהה. החברה הדגישה כי מדובר בתהליך רב שכבות, שעדיין נמצא בלמידה ובהתאמה מתמדת.
לדברי מטא, היעדר תקן אחיד ומוסכם בתעשייה לזיהוי גיל מקשה על יישום הוגן ואחיד של החוק. בתוך כך, החברה טוענת כי קיימת גם התנגדות מצד חלק מההורים ובני הנוער עצמם, שאינם ממהרים לשתף פעולה עם מנגנוני האימות. לא כל החברות מקבלות את המהלך האוסטרלי בשתיקה. רדיט, למשל, הגישה תביעה נגד ממשלת אוסטרליה, בטענה כי אינה רשת חברתית קלאסית ולכן לא הייתה אמורה להיכלל בחוק. החברה אף הזהירה מפני פגיעה חמורה בפרטיות המשתמשים ובחופש הביטוי הפוליטי, אם יידרשו מנגנוני זיהוי מחמירים.
גם מטא עצמה אינה מסתירה את הסתייגותה. לטענתה, הרחקת בני נוער מהרשתות החברתיות עלולה דווקא להגביר תחושת בידוד ולנתק צעירים מקהילות תמיכה מקוונות. מנגד, היא מזהירה כי האיסור דוחף משתמשים צעירים לאזורים פחות מפוקחים של האינטרנט, שבהם רמת ההגנה נמוכה יותר. הסרת כמעט 550 אלף חשבונות בתוך חודש בלבד ממחישה גם את ההשפעה הכלכלית האפשרית של החוק. כל חשבון סגור הוא גם משתמש פוטנציאלי שאינו נחשף לפרסומות, מה שמעלה חשש לפגיעה בהכנסות, במיוחד אם מדינות נוספות יאמצו חקיקה דומה.
בתוך כך, למטא היסטוריה בעייתית בכל הנוגע להגנה על קטינים. בעבר נמתחה עליה ביקורת חריפה לאחר שדווח כי החברה צמצמה או הקלה ראש בחומרת הפגיעה האפשרית בילדים ובני נוער בפלטפורמות שלה. הרגולטור האוסטרלי, מצדו, רואה בחוק צעד הכרחי להגנה על בריאות נפשית ובטיחות ילדים בעידן הדיגיטלי.
אוסטרליה משמשת כעת מעין מעבדה עולמית לבחינת גבולות ההתערבות של מדינות בפעילות רשתות חברתיות. הצלחת החוק או כישלונו עשויים להשפיע על מחוקקים באירופה, בארצות הברית ובמדינות נוספות, שמתמודדות עם לחצים ציבוריים גוברים להגביר את ההגנה על קטינים ברשת.