על פי ממצאי המחקר, 54% מהישראלים מדווחים שהם משתמשים בכלי בינה מלאכותית לצורך הערכת מצבם הרפואי לפחות מדי פעם. השימושים הנפוצים ביותר הם בירור תסמינים, שבו נעזרים 65% מהמשתמשים, ופירוש תוצאות בדיקות רפואיות, שבו נעזרים 58%. כ- 39% מחפשים המלצה לטיפול המתאים למצבם, וקצת מעל לשמינית אף פונים ל AI כדי לקבל המלצה על רופא ספציפי.
רמת האמון בכלים הללו גבוהה יחסית: 58% מהמשיבים העידו שהם סומכים על בינה מלאכותית רפואית במידה רבה או רבה מאוד. 56% ציינו שהם סומכים על תוצאות אבחון רפואיות המפורשות על ידי AI, וכמחצית אף סומכים על המלצה טיפולית. יותר ממחצית, 52%, הודו שההחלטה אם לפנות לרופא או לרופאה מושפעת מהמלצת הבינה המלאכותית.
עם זאת, לצד האימוץ הנרחב, נרשמים גם סימני אזהרה. 39% מהמשיבים דיווחו שנתקלו במצב שבו המלצת ה-AI הייתה שונה מזו של הרופא או הרופאה, ו-29% נתקלו לפחות פעם אחת בהמלצה שהייתה שגויה רפואית לחלוטין. כאשר קיימת סתירה כזו, 42% מעידים שיפנו לרופא או רופאה אחרים לצורך חוות דעת שנייה.
ממצאי המחקר מצביעים על חדירה הולכת וגוברת של כלי AI להתנהלות הבריאותית של הציבור, אף בשגרה, לצד ציפייה ברורה לשימוש אחראי, מבוקר ומשלים לשיקול הדעת הרפואי מצד הצוותים הרפואיים. האתגר המרכזי הוא האמון: הטמעת בינה מלאכותית במערכת הבריאות מחייבת שקיפות, ושמירה על המגע האנושי עם המטופלים".
"הציבור תומך בשילוב AI במערכת הבריאות, אבל מצפה שהוא יהיה כלי תומך ומפוקח, ולא תחליף לשיקול דעת רפואי או לקשר האישי עם הרופא. בהתאם לכך, המלצת מדיניות אפשרית יכולה לעסוק בקידום הטמעה הדרגתית ומבוקרת, עם שקיפות למטופל ואפשרות בחירה, תחת אחריות רפואית אנושית ברורה".
התרעות פיקוד העורף