הפרויקט הייחודי שילב הקלטות משלושה מכשירים לבישים, המאפשרים מדידה של התנהגות ושינה בילדים, ומזרן שינה חכם. המכשירים נשלחו ל-102 משפחות ברחבי ארצות הברית, שלהן ילד אחד עם אוטיזם וילד נוסף ללא אוטיזם, בני 17-10 שנים. באמצעות המכשירים נאספו נתונים במהלך יותר מ-3,600 ימים ולילות, כאשר כל משתתף השתמש במכשירים כשלושה שבועות.
"מצאנו שמדדי השינה האובייקטיביים (לדוגמה, משך השינה הכולל) שנמדדו באמצעות המכשירים היו מדויקים ואמינים יותר מהדיווחים שמסרו ההורים", הסביר פרופ' דינשטיין. "הנתונים הראו שעלינו למקד את המחקר בילדים שבהם המדדים האובייקטיביים מצביעים על קשיי הירדמות וכעת אנו בוחנים את רישומי הפעילות המוחית של ילדים אלו כדי להבין מדוע הם מתקשים להירדם. זיהוי הגורמים לקשיים יאפשר לפתח התערבויות חיוניות לאיכות החיים של ילדים אוטיסטים עם קשיי שינה ובני משפחותיהם".
פרופ' דינשטיין הוסיף: "המחקר משנה את הדרך שבה חוקרים בעיות שינה. בזכות צורת העבודה החדשה הזו יש סיכוי שנצליח לזהות גורמים לבעיות השינה בילדים ספציפיים, למשל עוררות יתר או מחסור בפעילות גופנית, וזה יאפשר לפתח התערבויות מותאמות אישית בהתאם לסוג בעיית השינה. התקווה היא שהטיפול בבעיות שינה בילדים עם אוטיזם ישתנה בחמש-עשר שנים הקרובות בזכות היכולת לנטר את השינה בצורה ישירה ולזהות בעיות שינה ספציפיות. ההתקדמות הזו לאו דווקא תהיה מוגבלת לילדים עם אוטיזם כי יש ילדים עם כל מיני בעיות התפתחותיות שיש להם בעיות שינה שונות, ואותה השיטה תעבוד גם במקרים אלו, למשל בילדים עם ADHD".
התרעות פיקוד העורף