עם זאת, בממשל האמריקאי הותירו פתח לשיתופי פעולה מצומצמים בעתיד, בעיקר בתחומים נקודתיים של בריאות הציבור, בהם ניטור מחלות זיהומיות והרכב חיסוני השפעת, אם כי טרם התקבלה החלטה סופית בנוגע להשתתפות בפורומים אלה.
לפי הערכות, ארה"ב מותירה אחריה חוב של כ־260 מיליון דולר לארגון. מומחים למשפט בינלאומי מציינים שהאמנה מחייבת תשלום חובות כתנאי לפרישה מלאה, אך בפועל אין בידי הארגון אמצעי אכיפה שיכולים לכפות את התשלום. גורמים משפטיים מעריכים שהארגון לא יפעל למנוע את הפרישה, כדי שלא להחריף עוד יותר את המשבר מול הממשל האמריקאי.
הפרישה האמריקאית נשענת גם על ביקורת רחבה ומתמשכת על תפקוד ארגון הבריאות העולמי בשנים האחרונות. בממשל ובקרב מדינות נוספות נטען כי בראשית מגפת הקורונה סירב הארגון במשך תקופה ארוכה להגדיר את ההתפרצות כמגפה עולמית, אף שבאותו זמן כבר דווח על תמותה של אלפים במדינות שונות. לטענת המבקרים, העיכוב בהכרזה על מצב חירום עולמי פגע ביכולת של מדינות להיערך בזמן, להגביל תנועות ולהפעיל מנגנוני חירום.
מעבר לכך, הארגון ספג ביקורת חריפה גם על שתיקתו בזירות פוליטיות וביטחוניות. בישראל ובמדינות נוספות נטען כי הארגון לא פעל לשלומם של חטופים בזירות סכסוך שונות, ולא השמיע גינוי חד וברור כלפי ארגון חמאס. בשבועות האחרונים הצטרפה ביקורת נוספת על רקע הדיווחים מאיראן, שם לפי מקורות בינלאומיים נהרגו לפחות 15 אלף מפגינים במהלך שבועיים של דיכוי אלים, מבלי שארגון הבריאות העולמי השמיע עד כה קול ביקורתי פומבי בנושא.
בממשל האמריקאי טוענים כי שתיקות אלה משקפות, לדבריהם, התנהלות פוליטית וזהירה יתר על המידה, שאינה מתיישבת עם תפקידו של הארגון כשומר סף של בריאות הציבור וזכויות אדם בסיסיות.
מנגד, בקהילה המדעית והבריאותית נשמעת דאגה עמוקה מהשלכות הפרישה. מומחים מזהירים שהיעדרות ארה״ב מהארגון תפגע בגישה למידע אפידמיולוגי, לדגימות וירוסים ולנתוני ריצוף גנטי, הנחוצים לפיתוח חיסונים ותרופות. גורמים לשעבר במערכת הבריאות האמריקאית טוענים כי שיתופי פעולה בילטרליים לא יוכלו להחליף את המנגנון הגלובלי שמספק הארגון, במיוחד במדינות שבהן לארה״ב אין נציגות קבועה.
הממשל האמריקאי מצדו מדגיש שארה"ב תמשיך לפעול בזירה הבינלאומית באמצעות הסכמים ישירים עם מדינות וארגונים לא ממשלתיים, בהובלת המרכז לבקרת מחלות האמריקאי, ה־CDC. פרטי האסטרטגיה החדשה טרם פורסמו במלואם.